כמו באגדות

בחלומי,כמו באגדה את  המראה שאלתי  שאלה

האם עוד יש תקווה?

האם יש סיכוי לאהבה?

ולי היא כך השיבה:

הביטי אינך רואה?אינך יפה וגם לא צעירה,

שערך אינו שחור כשהיה ,סביב עינייך קמטוטים אין ספור,

הצוואר אינו מתוח ומיחושים לך לרוב.

מליבך סלקי את האשליות!

ואני בגרון חנוק ודמעה בעין

לה כך עניתי:

מראה ,מראה,כה טיפשה את וקרה,

חיצוניות את רק רואה,

בנעורים איני רוצה להתחרות,

גם יפה כמו מלכה באגדות,איני חפצה להיות.

עודני מפריחת האביב יכולה להנות,

ציוץ ציפורים ונחל זורם עושים לי את זאת,

אל מול גלי הים בשמחה ארוץ,ככה סתם אפצח בשיר וריקוד,

כשליבי מלא אהבה ,פרפרים בבטן אחוש.

בליל ירח מלא וזמר נוגה ארגיש געגוע

בגשמי היורה אמצא לנפשי מרגוע

 החיוך והתמימות

הם   שכובשים את הלבבות.

פג החלום,בדממה היא בי מביטה

מודה בגודל טעותה,

הותירה אותי  מצפה לאהבה

.מחכה  לה בערגה.