עוד לא אבדה תפלצתינו / רונן

עוד לא אבדה תפלצתינו / רונן

נחילי חיים מתרוצצים אובדים

בחיפוש אחר היציאה

כל פרט זעיר של עיוותים דוחים

תר אחר מוצא

לאסונם, גורלם המר, לכודים

בבחירתם - עת המפלצת מפציעה

הוד נוראותה המשוכלל פרי זיווגים

במשכב זכר ובהמה

במקום ידיה והטופרים נותרו רק הזיגים

וסיבת בואה נמחתה בתדהמה

קורעת בבשר מרקיב

בוצעת נפש באושה

במדמנת תפוז יושיב

אומה כה אנושה

חטי שיניה הארסיים עטורים בראשי המשוררים

את לועה מפארים שועי עם ומהנדסים

חליפותיה נתפרו מבעוד מועד מדם ובכי בתולות

עת פוסעת, מקלסת, דוגמניות מפורכסות

מתפתלות באביונה חיים נעקדות על המוקד

וכל ליטרת הבשר נשרכת מאחור

ממהרת להתפקד

חרט הסופרים מנקב ליבות תמים

להט הנאום ככבשן ימחה אחרון הפיטנים

מוות דמוקרטי

על פי דין ולפי משפט

בכיכר העיר יתנססו תלויים

אחרוני כלי המשחק

אומנות ההרג היתה לנשגבת

ולכל מוציא להורג

ניתנת מייד מגבת

במיפעל עתיר עובדים

נצמד בורג לתוך אום

ועל פי אותה מזימה שטנית

לא יוותר מהם – לא כלום

התיפלצת רעבה אין חקר לרעבונה

שואבת, נוגסת, פולטת ולא משמינה

רבבות ראשים תוהים לה

לבבות כווים שתוכניות

של טלוויזיה מעוורת

ולוח משדרים זדוני

מפטמים ומאביסים

עשיר וגם עני

לא יוותר דבר לזכר ההמון

לא אוד עשן לא יד

מצבה,

לא שממון

נאבד כולנו יחד

בביצת השעמום

כפיצוחים של המפלצת

מכולנו נותר רק –

כלום!

© כל הזכויות שמורות לרונן