עץ המשאלות

בעמק חורזאם בערבות טורקמניסטן

חיה אלבינה, אשה בת שנותי

וגורלה מטולטל מר ואכזר כמדבר.

בשלמת שני ארגמנית,זכר לימי תפארה

חיה בבקתת בוץ עם ילדיה,

בכפר קטן ודל ליד הנהר  האמו,שם זורם עלבון וכעס.

עיניה אפורות כענני הסתו העגומים

ובינהן חרוש קמט מאורך

תמצית עלבונה בשדותיה.

היא נצרה פיה מול אלימותו המהלכת,

שרוולה מסתיר צלקת מעוותת .

בצל ערבת הינבוטים,עוטה שביס מסחבות,

 פונה כל יום לאלוהי- האומללות

נעורה עם שחר מעפרה

כעוף החול ושבה ולאפר,

קולה שלא נשמע שם נצבע בגוון לעגני ומר,

מניחה בטקס אבנים קטנות

מהדקת בקשירה לעץ- הבקשות

פיסות בד קטנטנות,

והאבנים השותקות שרות

ומסמנות נוכחותה הזועמררת-

על מר גורלה,עוניה ומצוקתה המנוולת,

על אשה שנלכדה בעבותות אלכוהול

באדמת חורזאם שבדמעותיה מתמלחת.