למה להיות

אני יושב במכונית,           

חושב על ה"מונית",

על נהג מפוסל,

מסיע אלמונית.

אני יושב במכונית,

מחכה לתפנית,

אך "חוני המעגל"

חוזר שנית.

יכול להיות,

שעברתי כבר הכל?

הכל חוזר,

רק קצת יותר גדול?

אני יושב בהמתנה,

שעה, שבוע, שנה.

בינתיים, דור הלך,

עכשיו התוואי השתנה.

יושב בצל הדרמה,

שפרצה לפני ששים שנה,

אך עדיין אין איש,

תחת גפן ותאנה.

יכול להיות שאין יותר,

 זה כנראה הכל,

הכל חוזר באותם צבעים,

השתנה רק המכחול.

אני יושב בעיר גדולה,

מלאה תזזית והמולה,

אישה, סחופת מאמץ,

במעלה, דוחפת עגלה.

על מרפסת צלוייה,

עטוף בשמיכה בלויה,

גונח סב, ברעום גבורותיו,

נתמך מטפלת גולה.

יכול להיות

שראיתי כבר הכל?

הכל כבד, הכל גדול,

מה עוד אפשר ל"שקול"?

ב"רגע של עברית",

חשבתי רגע באנגלית:

"מה היה קורה,

אילו לא הייתי מחליט,

לחכות במכונית,

ולחשוב על נהג מונית,

שמסיע אלמונית,

או סתם איזה פליט.

יכול להיות,

שקרה כאן כבר הכל?

אלה אותם צבעים,

השתנה רק המכחול.