יצירות אחרונות
לָבוֹא , לְהִתְבָּרֵךְ בְּנַחֲלַת אָבוֹת/ אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -28/08/2026 07:31
הלוואי ויכולתי גם (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/08/2026 06:46
סבלנות ומכשולים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -27/08/2026 21:38
שיר השבוע - אֹזֶן קַשֶּׁבֶת (2 תגובות)
בבר 1 /שירים -27/08/2026 21:37
שְׁכָבוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעַ (3 תגובות)
אביה /שירים -27/08/2026 21:12
מקשים חמים (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -27/08/2026 17:56
לֹא לִימַּדְתְּ אוֹתִי… מוקדש ל- BeeBee היקרה!🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -27/08/2026 17:03
עולם ערפילי (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -27/08/2026 15:49
השמש בחלון (5 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -27/08/2026 12:29
סיפורים
כוח הרצון שלי הוכרע ביום שבאתי.כוח הרצון שלי הוכרע ביום שבאתי. חנקו אותי עד שכמעט לא נולדתי, מישהו כרך את חבל התבור לצווארי, כבר אז הוא רצה לקחת אותי. אבל אני נאבקתי, נצמדתי לרחם הטוב שם במעלה החזה וסירבתי לצאת, סירבתי להיחנק. שלושה ימים נאבקו הרופאים, חשבו שאני המצאה , פרי דמיונה של אמי המנוחה. וביום השלישי הבהילו אותה לצילום בבית חולים אחר כי בבית יולדות הקריה בשנת 1959 לא היו אמצעים משוכללים וגילו להפתעתם תינוקת קטנה נחבאת בצל שדי אמה, שם למעלה למעלה בכלל לא קרובה לתעלת הלידה. והכריחו אותי , כן ממש כך הכריחו אותי להתמודד, לצאת , להגיח, זה אפילו היה כרוך במכת חשמל, סתם סטירה לא עזרה. מכת חשמל נתנו לי כי יצאתי שחורה וכנראה שמהבזק האור הנורא הפכתי לבנה וכל הפיגמנטים של משפחתי הכהה נסו בבהלה. והעיניים נשארו ללא הגנה ומה שנראה זו הקרקעית הכחולה של הנפש הרכה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |