כמה מכם חושבים כמוני

 תעיזו לומר בקול ,כמה מכם חושבים כמוני,

אל תפחדו מהחופש,תתבטאו בקול חופשי.

אל תסתכלו לצדדים,אין עליכם כלל מעקב,

גם אם אתם בימין,או אולי בשלום עכשיו.

אני צוחק, אני בוכה , מותר לי להיות אני,

באמת תחשבו, כמה שנים, זה לא רציני.

איך אמרו,עברנו את תש"ח נעבור גם את זה,

כמה מכם חושבים כמוני,שאנחנו לא במחזה.

זאת לא הצגה, לא חבילה שאותה מגלגלים,

מדור לדור,כמו כל אותם ההצגות של פורים.

כמה מכם חושבים כמוני,דאי אנשים קטנים,

לא נסבול עוד מחדל,כמו אותו יום הכיפורים.

אז מה צדקו המילים,נרפים אתם בעם נרפים,

או ואולי יש פתרון סודי,שרק באמריקה יודעים.

מה אנחנו באמת מדינה חופשית,מדינת היהודים,

בואו נלך לקלפי, חוקה לישראל, עתיד לילדים .

מי שחושב כמוני שיזיז את ישבנו מכורסת העור הרכה,

נלך לקלפי ,חינוך חינם לכל ילד מהגן כולל המכללה .

נחלק לחיילים משבצות,לכל מתיישב בדרום,חינם באהבה,

על השירות ,על תרומתם בהגנת המולדת ,מדינתנו היחידה.

מי שחושב כמוני,צריך לשאוף לצמצום המנגנונים,

הילדים הם המרכז,אסור להזניח את כל הזקנים.

אני חושב על כל העוולות, בארץ קטנטונת  וחמודה,

איך ברכו אבותינו בקצרה,על המחייה ועל הכלכלה.