תחפושת

בין הענוג לעמוק

עם שחר, רביבי טיפותי

זולגים מכל עברי.

ואני בם נשטפת, נינוחה, מחוייכת,

מהרהרת ,כדרכי שם בין זרמי המים, למה אתחפש השנה-

לו הייתי נפרטיטי מלכת מצרים,

 מילותי העתיקות היו משוררות אליו דומייתי.,

ושלושה סריסים יהיו

חופפים בלבונה מחלפותי,

חלב רימונים היה שר לחלקות -עורי,

קצף-דבש וחלב- נאקות היה משקיע גופי הערום

באמבט שיש,מעוגל המתאים למידות אגני הקורא,

ושלושת עוזרי הנאמנים היו משייטים

בין בועות-כמיהותי על עורי הרך  והשוקק,

מעסים אותו בשתיקה, חומדים מכמני.

מנגבים אט אט את הנקבוביות הרעננות,

וסכים בשרי  בשמני מור ולבונה,

 ריחות הסחלבים מכינים גופי  אליו בסיבובי ידיהם החסונות,

וניחוח הלבנדר והפצ'ולי  כבר קורא

לו מתוך שתיקותי שנעורו.

ורק גלימתי המוזהבת

היתה נותרת אזי מיותמת