שירים

אמנות התחפושות. אוגוסט 1984

 
 
לפעמים אני מלכה מעופפת,
אישה באוויר מכחולו של שגאל,
קלה אוורירית ואופטימית.
לפעמים זעקה על הגשר של מונק.
לעיתים פסל ברונזה כביר ויצוק -
כל תייר בי נושא את עיניו.
לרגעים בד שחור ממוסגר-
שגם המביט בו וגם הצייר
תוהים לגבי משמעות הדבר.
לפעמים אני טעות כתיב
שידי שלי מוחקת לבל תראה שגיאתי..
לעיתים במראה, עיוות פיקאסו בפני.
לפעמים אני גל עצמות, סבל אין-ספור מלחמות-
ראשונה, שניה ושלישית אדומות.
אני בשר ארגמן אצל סוטין
ורקדנית וורדרדה של דגה.
לעיתים בחקיי את דברי המליצה
שנרשמו זה מכבר -
אני טפשה.
ובחכמתי מגלה - כמוני כולם,
וזו הוויתו של עולם.
לפעמים אני נרקיס של דאלי הגדול.
לעיתים סתם ציור בכיכר של אתמול,
הדפס שנמכר בכל שוק ורחוב,
תלוי על כל קיר, זול עד מכאוב.
לפעמים חד- גדיא בלי קדוש בסופו-
סימפוניה שעוד טרם הולחנה..
איי, כמה שטויות רשמתי,
כעת אני אינני כלל..
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות. ענת אגמי.
 

תגובות