טלנובלה וגרורותיה-מחוייך.

חולייטה נשקה לדון אלחנדרו על השפתיים

שריתה הביטה ורעדו לה הידיים

לפני שעלה על סוסו קרץ לה בעינו האחת

והבטיח שיחזור עד שבת

רגלו נשרה ונפלה על הארץ

אספה אותה שריתה אל לבה

וחולייטה מיד לקראתה שעטה

נשכו גבות זו לזו בפרץ

חבולות ומוכות התיישבו זו לצד זו

כששודדים את ארנקיהן שדדו

את חוותם בזזו שלל שלל

חולייטה ושריתה מתו מדגדוגים

ואלחנדרו עדיין בנהלל

צד אווזים

כשחזר ממסעו ראה לפניו שני קברים

לרדת מסוסו ביקש קברי אהובותיו לחבק

אך רגלו האחת נרדמה ואת השנייה לא מצא

כשגבר רעבו שלף מתיקו מצה ומפית

ירד מסוסו עצוב ושמן כחבית

רוח נשבה ורסיסי מצה חדרו לעינו האחת

סומא ומדדה אל הקברים התקרב

למזלו הרע נפל אל הבור שכרו לו אהובותיו

חולייטה ושריתה המפתות שבהן בגד עם המשרתות

שם בקבר הייתה מונחת רגלו התותבת

אלחנדרו אימצה אל לבו בכאב

דמעות החלו זולגות על פניו היפות

על מר גורלו...

אישה-"מה קרה לטלביזיה?"

בעל-"קפץ מפסק החשמל"

אישה-"דווקא במתח"

בעל-"מחר יש שידור חוזר"

אישה-"אני אומרת לך אברהם...תתקן את החשמל"

אברהם-"טוב בסדר"

בעל פונה לגבר שהתיישב על הספה בתחתונים:"מי אתה?"

אברהם-"אברהם"

בעל-"ומה אתה עושה פה?"

                                   סוף!!!