קפה קר... אכן, מתאים יותר לקיץ אבל כיפי ונעים לקריאה

30.8.03

קפה קר

לפני שאני מתיישבת לכתוב דבר מה שעדיין נעלם מעיניי אני מביאה לי כוס קפה. ברגעים שאני לוקחת אותו בידי אני חושבת לעצמי שכל-כך לא נבון לשתות כוס קפה בחום אוגוסט הנורא ואני מנסה לחשוב על אלטרנטיבה נאה. ופתאום אני נזכרת בקפה הקר, הביתי – לא אייס קפה, לא קפה עם קרח – פשוט קפה מתוק שכולו חלב קר.אני נזכרת בימים ההם שהייתי יושבת בדירה של חברים בת"א כשהייתי עוד בצבא ואייל היה אז מכין קפה קר. כמה טעים וכמה נעים. אני נזכרת איך התחלתי להכין בבית שלי בפ"ת קפה קר לעצמי, כאילו לקחת את הנוסטלגיה ממקום אחד לשני ולרגע אחד קטן להרגיש שוב מוקפת בחברים אוהבים, שותה מה שאני אוהבת לשתות.

ואז אני חושבת לעצמי איך אנחנו בונים את החיים כך שדברים שקורים, פשוטים כל-כך לכאורה, נראים לגדולים כשאנחנו קטנים, ואני שואלת את עצמי אם היום כוס קפה קר יעשה את אותו הדבר. אני חושבת שלכמה רגעים הוא אכן יעשה. אבל עכשיו שאני כבר לא ילדה בצבא, קצת יותר מודעת לגוף, הרבה יותר קשובה לו, אני יושבת בדירה שלי בת"א, בעוד הדירה האחרת של חבריי כבר מזמן הושכרה בידי זרים, ואני לא חושבת שקפה קר יעזור.