שירים

מסע עורג

 מסע עורג
 

 

מאין זנב לסובב אחריו,

אני הולכת

בתלם החרוש מאליו,

מטופפת, מגבירה הקצב,

מסתערת על אלף פנים

ניבטים, 

מראים דרך חזרה,
נחשפת

למרגלות גגות אדמדמים, מחייכים

אלי, במלוא שיניים של אריחים סדוקים.

 
צמרות לעבר משעולים

רוכנות

מסננות ריסיי שמש.

זה אל זו משלבים זרועות

משתבצים לרסיסי צבעים, מפזרים

אורות קלימט.

 

תגובות