שירים

גיל הנעורים.

 
 
והיום,
אתה לבד.
שמחה ואושר בעיני אחרים.
אתה יושב וכותב
מכתבים,
שלא באמת יקראו.
או ינוגנו ברקע של חיים
של מישהו אחר.
 
והיום,
אתה עקשן.
כי נמאס לך לוותר,
ולהיות הטוב מהטובים.
ולחייך.
ולשקר.
 
לא האמנת,
שמבטים קרועים
יכולים לצעוק.
וכשהית אומלל כל כך,
עם עצמך
לא הצלחת לצחוק.
גם לא לזייף.
איזה פרצוף של כיף.
תמיד העדפת,
לשתוק.
 
ועכשיו אחרי תקופה,
של ריקנות בלתי פוסקת.
מושך בגיל הנעורים,
ומתעלם מכולם.
אתה אומר זה רק הנוף,
שמשתנה.
והחיים אותם חיים.
לצערך,
גם אותו עולם.
 

תגובות