תהליך של וידויי

הגיל הזה שבע עשרה, גיל מדהים במחשבה קדימה ואחורה, מלא אנרגיות , שינויי מצב רוח קיצוניים.אני בגוף הזה -נשמה שמרגישה עתיקה, ותיקה, מבוגרת ממצה משבר גיל השלושים ועדיין לא מיואשת.

יש לי רגשות ,כלואים, אך יש להם שם ,ברור ביותר, אך לא ביטוי, פחד משתק, מדוע איני יכולה להשיג את אשר אני רוצה, וזה לא שום גיל, אין דבר החוסם אותי מלבד עצמי, הפחד, הנורמה, המוסכמה, החוסר יכולת להיחשף, הפחד להתבייש , לעמוד עירומה.

עדיין אינני האדם שאני רוצה להיות,עידן חדש ברקע,אדם חריף, מבריק, כוחני עוצמתי שבהרף עין מממש את רצונו , ואני עדיין כלואה מחפשת בתוך עצמי.

חסומה, חסרת שקט ומנוח.אי שקט, אי שקט נורא בתוכי , לצעוק,ללכת, כתיבה מודרנית,חוסר מעצורים,תשוקה בוערת,ארוטיקה,מגע,גוף לתוך גוף,הטמעה, נתינה, חוסר שקט, לא מושג,דחוי, עולם פנטזיה ללא אמת עובדתית רק מה שאני הערמתי על אבסטרקט לא קיים, חוסר כוח, רצון, פחד, שיתוק, תאווה, רצונות, יידים חופרות,להתנתק ,לפרוץ,לצעוק,שגעון, הליכה ,כלב,צעקה,תלישה,קריעה,מדמם,אני,אני מתדממת?אני רואה אותי וסובל?למה?

 

אין סוף,מילים,רגשות, חיפזון, מהירות, אי שקט, להיחשף,לתת, חסר מעצורים,נפש תאומה הקשובה לבדידותי, אם סבלי,ייאוש, תקווה, בדידות, לבד,חומה של ידע, כלא של אינטלקט,עד הקצה,פחד, נבוך, לשתף,רוצה כל כך אך לאן? למי?

 

כמה הייתי רוצה שתהייה כאן,האחד מחלומי,אני כותבת אלייך למרות שאתה לעולם לא תקרא כי מי שאתה זה רק מה שאני בראתי, עוד חלק מעצמי לא קיים או מושג.

לא רוצה ארוטיקה, אני פונה לליבך, אבל אני יודעת בתוך תוכי שמחר התחושה תעבור ואתעורר לקרקע של מציאות יומיומית דלה.

 

ייגון, כאב ללא שם, תחושה, אי שקט, מודרני, אין סוף, אתה לא שומע, רואה או חש, אתה אוטם סמוי ,כמוני, לא חולק את כאב היצירה, נשיקה, התמזגות ,רגע בודד של אושר ותשוקה,אבל יש לי אהוב ואני עדיין בודדה.

קארמה?גורל,,אופי, אי שקט, משהו בי, לבד, בודד ,עצור, פנימי, אין שומע, ואין אף אחד בתוך תוכי, אף אחד לא נוגע במי שאני .

 

אבל אם המחשבות שלי בדרך מסתורית היו מוצאות את דרכן אלייך, היכן שלא תימצא האם הייתי מוצאת מנוח , טיפה של שקט מיוחל?

, או שזה בגללי, חיפוש אינסופי שייגמר,אם בכלל, שאמצא את השורש ש.ק.ט בתוכי.

האם עידן חדש יתחיל?