הלו מוזה שלי

את מופיע באמצע החלום,בידיך כמה שורות,

את מופיע גם בצהרים ,בשעות כלל לא מקובלות.

הלו מוזה שלי,את דוחפת אותי כל הזמן לכתוב,

את מניע את העט בידי,מנסה ללמד איך לאהוב.

את מופיע באמצע היום,לא מפסיקה לדחוף, להלום,

מילים ,מילים בצרורות את שולחת כל מילה יהלום.

הלו מוזה שלי,אני מבקש ממך ,תני לי קצת מנוחה,

את לא יכולה להפריע לי, גם באמצע הארוחה.

את מלווה אותי לכל מקום,גם באמצע אותה טיסה,

את מופיע בלי בושה,אני עם אחרת באמצע השיחה.

את נכנסת לי לכל פרט,את נכנסת לי לתוך הנשמה,

את המוזה שלי,אין לך גבולות,אין לך אפילו שעה.

את מופיע לי באמצע הלילה,קוטעת לי את השינה,

את מופיע ודוחפת אותי לכתוב, את ממש חצופה.

הלו מוזה שלי,אני חושב שלעיתים את מגזימה,

אני זכאי למרחב שלי,אני זכאי גם ממך למנוחה.

את תמיד מופיע בלי רשות,כמה אפשר לכתוב,

את מופיע כמו בת זוג,רוצה אותי רק לשאוב.

הלו מוזה שלי,אל תהי כזונה,עומדת בכל פינה,

אני חי למען השיר,לא רוצה למות מרוב כתיבה.

את מופיע שוב ודוחפת,בתוך המוח הצר שלי,

את מופיע ומקשקשת לי מילים,אני כמו עני.

הלו מוזה תסלחי לי ,אם הייתי אתך קצת בוטה,

אני אוהב אומנם לכתוב,החיים זה לא רק זה.

הלו מוזה אני תקווה שתהיי מעכשיו מתחשבת,

תביני אותי מעט,אל תהי כמו אותה מאהבת.