שירים

ציור שדמם

על כן הציור שבחדרך
 תמונה תכולה לא גמורה-
 אשה נצבת דוממת מבטת בזמר-חייך.
העיר נוגלס זרועת הכתמים בצבעי פסטל,
במשיחות אקריליק עדינות ליטפה שיערה,
 באמצע מיכחולן מיתריהן נדמו.
 
על כן -הציור שתקו בכחול מכחולייך,
 נאספו יחדיו נועדו תמהים
 מחכים שוב למברשי- ידייך,
 ידעו ימי נוחם  ססגוניים ומענגים,
נוצרים נופי-זכרונות הרי הרוקי וערגות ימייך.
 
פלטה מנוקדת צבעים מנגינתה נאלמה
כמהה שוב שיתערבבו בה גוונייך,
בד הקנבס  חסר מגע שירת פורטרט -חלומותייך,
 שפכטל ציירים  מיותם מתייפח
 הביט בך וידע-
מיכחלו מיגנטו נתיבי המילים תמונותייך.
 
 
 
 
 
 

תגובות