מסמר הערב... / © יעל כרמי גבאי

mp3 ופלאפון דור שלישי,

והראש במחשב.. הידיד התחלופי...

ועדיין, לעיתים מקננת בי תחושה

שחסר לו רק.. בורג....) 

ובכן, ההוא שמאז ומתמיד היה מופיע

עם המכנסיים הנמוכות ,

ההוא שרואים לו ת`חריץ...

שתמיד באמצע העבודה מבקש כוס קפה

`חזק`, כפית סוכר...

היה בבית ופיזר,

כמו כל הילדות הקטנות בבית ההוא...

(שלוש במספר)

את כל הברגים, הפטישים

והמסמרים הגדולים ליד הקופסה...

כאילו, דא?

אין קופסה?

לא נורא....

ובכן הוא התמהמה שם ליד הארון,

דפק מסמרים,סיפר סיפורים,

ובעיקר, כמו כולם...

עיכב את כל העבודה,

עד שאמ`שלי סיימה גם את כל התבשילים ,

וריח מלבב נישא.

ככה הרוויח `על הדרך` גם ארוחת צהריים..

הוא הודה בכל פה( מלא מלא...

גם לקח כמה עוגיות צידה לדרך...)

אבל, מי סופר????

לקח גם התשר...

נו, את זה אף פ`ם לא שוכחים...

בקופסה הקטנה שפתאום הייתה צרה מלהכיל...

והלך...

(חייבת אתנחתא קלה להסבר..

בבית הזה בו גדלנו רק שלוש בנות,

כולם היו אומרים עלי... שאני הבן הקטן של המשפחה,

ואת החתיכה ההיא שבדרך כלל עושים לה ברית

אמרו שאמא`שלי בבטן שכחה...

חחחחחחחחחחח

ובכן, ההוא הלך...

ולפני שירד במדרגות

שב, לשנייה, לאמר שהעוגיות טעימות נורא

וביקש שקית ורשות לקחת עוד כמה....

טוב, אמ`שלי ידועה כנדיבה גדולה...

ולא התעצלה...

לקחה שקית גדולה, מילאה בעוגיות,

שמה לו גם קצת פרות,

הוסיפה לו, בשקית אחרת קציצות(חמות... זהובות)

ויאללה הופ... הוא שוב במדרגות...

הוא הלך, ואנחנו הקטנות, מצאנו לפתע..

על הרצפה..ליד הארון...

                           ....................................

אמא נכנסה למטבח, לבשל הכלללללללללל מחדש...

ולפתע היא שומעת שיעול חנוק .

חושים בריאים לה, שתהייה בריאה,

למרות ריח הבישולים

אפה הריח...גם צרה צרורה...

וכמי שמכירה אותי, שהייתי שובבה לא קטנה..

היא רצה אל החדר

ראתה אותי משתעלת ,מכחילה,

ועוד דקה... אין ילדה...

בתושייה ענקית,

היא הפליאה מכה על גב הילדה,

מן הפה הקטן,

נשלפו בבת אחת שני מסמרים סוררים,

האלו, הגדולים... מסמרי עשר..

שלא עושים לאף אחד חשבון...

בדיוק כאלה החזיק לפני דקה.

ההוא עם החריץ, והשקית...

אמא נזכרה שהיו שם שלושה ,

כאלו גדולים,

שהרי , אם תשאלו כל אחד...

ידוע שהצרות תמיד באות בשלשות...

והיא האמא המקסימה,

לא התעצלה ונתנה לי עוד מכה על הגב..

עוד מסמר סורר קפץ ראש וצלל אל הרצפה...

היא צדקה, הם היו שלושה...

ובאותו יום היא קיבלה...

ילדה במתנה...      

אותי...

וזו הקטנה צמחה לגובה..

מטר שבעים ושלושה..

נו.. תמיד הצרות באות בשלשות...

* * *

ועד פינת הנוסטלגיה הבאה

הכינו שקית גדולה...

ויאללה בייי

וכמובן...

ALL