קה / רונן

קה / רונן

יצא הוא לחפש אחר הקה

בוקר יום סתיו

ובאמתחתו

מוסי, ארוטי ונשי

רגלו בוטחת

ליבו רונן

הולך, פוסע, צועד

ומתבונן

שלכת רגשות

אותו אפפה

סוערת בו בוערת

ללא רגיעה

בקצה השביל נפרד

מארוטי

שנפל מהצד

הטיב על גבו האמתחת

כרה אוזנו כעטלף

מתרגם לחש הרוח

ופריטת הטל

ליבו רקד ולא חדל

כשמוסי

מתיקו נפל

אחת נותרה לו

גלמודה

ללא אח ורע לחברה

בצהרי נעצר בכיכר

למראה כה נהדר

שיער כה שופע

ושפתיים קדושות

את נשי, עליה

חייב לנסות

והיא

הפנתה מבטה

וככדור שובב

התגלגל צחוקה

מוסיקה כה ערבה

עת נתנה לו נשיקה

ובלילה היא התקרבה

ובקול גדול צעקה

© כל הזכויות שמורות לרונן