שירים

בן-אדם וכספו

בן -אדם וכספו
 
 
בתחילה מריץ אדם את כספו
לצבור  ממנו, בקו ישר
וכה רצים הם,רצוא ושוב
וצובר
ורוצה עוד להכבירו
וכאשר יצבור שקלי כסף לערימה
יחל אישנו לסוב סביבה סוב
ובמקום ינחה לו קו פתוח לשמיים
חג הוא אותה כחוג הארץ
 
 
ובעוד גדלה הערימה ועבתה
כך יחזק עבדנו במסיבתו
סוב יסוב לה
 ונפשו עוד קימעה כמהה לקצה קו הישר
פתוח אל השמיים
והיא כמעט קצה בהם,בשמי השמיים
האם תיקץ מחבק ארץ
 
וככל שיסוב הלוך וחזוק
כך תיסגר דרכו
ראשית עם אחרית
ואין תיכלה ואין תוחלת
וכיצד יקו אל קו הישר
והוא עבד בתוך
אי ,קו עקום,סגור
 
וסובב וצובר
וסובב וסוגר
ולבסוף מת
על פני ערימתו
הרי היא מותו
 
ולכן בני,האדם:
לא ישכל רוחו
עקב שקלים
ולא שיכלה דרכו עם
עברי פי פחת
ולא הפכו שקלים אבני נגף
שאינם קלים לסיקול
כי אין תחתם מסתור...
לא הם תמרור היעד
לנפשך.

תגובות