יצירות אחרונות
סלון ספרותי: 17 (0 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -21/05/2024 12:48
מַרְאָה וְהִיפּוּכָה (1 תגובות)
אביה /שירים -21/05/2024 12:03
ואני מה רציתי (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/05/2024 10:51
לב רוכב על אופניים (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -21/05/2024 09:45
לוֹעֶסֶת מַסְטִיק / גּוּגֶל / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/05/2024 08:37
עַד מָתַי🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/05/2024 03:47
סיפורים
סיפורים בהזמנה אישית של ריף \ עד הטיפה האחרונהעד הטיפה האחרונה
היא הניפה כוס יין מלאה למחצה לעבר מקור האור הבוהק והמסתורי ובחנה בתדהמה את הנוזל האדמדם הנאחז לשוא בדפנות השקופות. רק חצי כוס נותרה, ומה לאחריה? בצער הביטה בבקבוק הריק המתגלגל בין רגליה, אט אט העבירה את מבטה אל החבית אשר בהתה בה בעיני אלון ריקות מתוכן. קרבה את הכוס לשפתיה ושוב נעצרה. מה אחר-כך? המשיכה השאלה לנקר במוחה. היא מחתה את אגלי הזיעה ממצחה, ואת הדמעה שנקוותה בשולי עינה. האור הבוהק הלך וגדל מבהיק באור נגוהות באלפי גוונים אדומים משתברים למיליוני קרניים דרך הכוס המתרוקנת. האור נסך בה בטחון. כמובן, אחר-כך תלך אל האור! היא רוקנה את הכוס אל קרבה ושתתה הכל עד הטיפה האחרונה. טעם לוואי חמוץ ועכור שרף את גרונה. שונה כל-כך מהטעם שהיה שמור בזיכרונה, או בדמיונה. זעם מילא את גופה ונשמתה. היא השליכה את הכוס לעבר האור, וזו התנפצה למיליוני רסיסים בקול פעמונים רחוקים. האור כבה. © כל הזכויות שמורות תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |