שירים

קום רב חובל

 
 כשמצא ארוס את פסיכה אהובתו,
העירה מתרדמת המוות, כשנעורה
 חגג לה במשתה מפואר,
 
קום וראה, פסיכה שלך עוד לא נמה,
 ואתה  מפליג בספינתך לימים רחוקים,
 גלי- האהבה מיותמי המשתה  נותרו ליד הסלעים.
  קצרה ידך מהנף העוגן  אלי חוף משתאות- החיים,
 לא עצרת לשזור לה זר מנר -הלילה  בחופים,
שכחת לחש  עורג של שירת- הסירנות מאחור,
קסם אלמוגי- מילותיך שקעו להם בחול.
 
 קום, הער את פוסידון, צא עימו יחד בסער,
יעידו משברי- הכחול על עוצמות סערותיך,
הנף מפרשי -לבבך  החמים אל עבר ירכתיה,
 השקע בדיונות את אצות -השגרה,התענג על חופיך
 מגדלור חייך מאותת-אל תמתן למחר,פן יאחרו ימיך
 ותתהה:" השלכתי צדפי -ימי  בין הגלים,
 לא השקתי דיי כוסות אמברוזיה לחיינו הזמניים."
 
 
 
 

תגובות