סיפורי ספרים/ ©

סיפורי ספרים/  ©  יעל כרמי גבאי 27.12.07

כשהיינו ילדות , שלוש קטנות בחדר אחד,

אחותי הבכירה הייתה נרדמת,

רק אם הייתה ממוללת

...שערי.

הייתה לשה אותו בידיה, הופכת אותו ממזגו החלק,

ויוצרת לו טבעות, עיגולים... 'אבו עגילה' בחינם...

אלא מאי?

היא נרדמה אחר כך בשלווה,

ו...אני?????? ...

כל הלילה כבר לא נרדמתי

עד שאת הקישורים הללו התרתי...

נשבעתי, בלילה הבא, לא עוד...

אבל היא הבכירה, והיא החליטה,

ואני קיבלתי הדין... כל לילה..

מאז, הפנמתי...

אוהבת רק שיער קצר...

ואין רומן ביני לבין הספר...

(

ובכן, אצל הספר,

פעם בשלושה חודשים.. מותר...

מנמיך לי ת'כסא, גבהה הילדה...

ומתחיל - לבחוש בקדרה..

בדיוק באותה דקה, עודו עסוק בשערי

נכנסת בסערה - אישה.

שמנמנה, עגלגלה, ואלמלא הבלונד בשערה

היה ראשה מלא שיער שיבה...

הספר משיר אליה מבט,

הם מנהלים שיחה, קצת מסמרת שיער,

מעל למחלפותי, הנושרות לאיטן...

- אתה רואה, היא הלכה בסוף להלוויה..

אמרתי לה, 'תשברי את הקרח'

חבל שזה יצא ככה, שחמתה הייתה צריכה למות,

אבל, ברוך השם... עכשיו יש לה שלום בית...

לה יש שלום בית ואני קצת חששתי למשמע אוזני,

אמנם, עשיתי אוזני כאפרכסת...

לא קל לשמוע מה הם משיחים,

כשגל של שיער קצוץ, רטוב,

נושף לי בעורף..

וכשהמכונה מזמזמת,

כשהספר מהנהן אליה,

ואני... בתווך.......

אוי 'א ברוך'

שלא יקצוץ גם את אוזני ...

ולא אוכל לשמוע סוף הסיפור...

היא יצאה ובאה אחרת, יש לה מחר יומולדת...

והספר מציע בטובו, לחגוג..

- לא נאמר לאישתי, היא יבשה...

נזמין מזטים קטנים,

אחלא אווירה..

(או שמא אוויר - רע????)

אני מכיר מקום שקט, אפשר אפילו לרקוד ,

אף אחד לא רואה

(אבל, שכח שיש אוזניים לכותל...).

כמעט כבר רציתי לאמר....

מתי האירוע, ג'מני באה,

אני כבר כמעט מסופרת,

ודווקא מחר אני פנויה..

חחחחחחחחחחחח

ובין לבין,

מתקשרת האישה ש... אינו איתו,

- כן, יש לי הרבה עבודה,

אני אבוא מאוחר...

אז תקני לבד, מה הבעיה...

אין צדק בעולם, הוא כועס עליה,

אבל את המספריים מנופף

כל הסיפורים הקטנים

לפני השינה

והשערות, שנשרו לאיטן,

והחששות

וכמובן,

כל הזכויות שמורות

ALL

ועד החיוך הבא.. יאללה בייי