צינה עזה שררה בבית בזמן שנורית ושמעון נחפזו אל חדר ההורים והם לא ידעו להסביר לעצמם אם הרעידות שחשו נובעות מהצינה או מהחרדה שתקפו אותם .
האם ,רותי , פרשה למיטתה למעלה משעה קודם לכן ולמיטב הבנתם של השניים הייתה שקועה בשנת ישרים ערבה.
המציאות שטפחה על פניהם הייתה מעט שונה.
הם נכנסו לחדר ,שמעון הפעיל את מתג האור ומנורת התקרה מייד שפכה תאורה חד משמעית על המתרחש.
רותי הייתה ישובה על מיטתה ושעונה אל הקיר בתיווכן של שתי כריות עבות.
היא פלבלה בעיניה , מנסה להתרגל לאור והחלה מדברת בלחש , הלומה עדיין מקורי שנתה שנטרפה .
"היה לי חלום רע" אמרה...
"זה היה חלום בלהות" שכפלה בשינוי קל את ההיגד הקודם.
"זה חלום רע שדומה מאוד לחלומות שיש לי בזמן האחרון"....
"אהה" עצר אותה שמעון , "זה נכון, את באמת מתלוננת בזמן האחרון על חלומות מאוד לא סימפטיים, מעניין לדעת מה הסיבה לחלומות האלה , אולי כדאי לערב איש מקצוע, המממ, מה היה לך הפעם בחלום"?
באותה תקופה הייתה נטרפת שנתה של רותי בלילות באופן תדיר בגין אותו חלום שהיא לא יכולה הייתה להסביר לעצמה את פשרו.
"שמעתי דפיקה מפחידה בדלת " ענתה רותי במיידי והמשיכה ברצף "ניגשתי אליה על מנת לסגור אותה בכל דרך אפשרית, סגרתי את הרב בריח הרגיל, מעליו גיליתי עוד פתח למפתח של רב בריח ומעליהם מנעול ייל שגם אותו נעלתי עם מפתח נוסף מאותו הצרור.
בכל הזמן הזה לא הפסקתי לרעוד בכל הגוף והרגשתי שאני מקובעת לרצפה למרות שניסיתי לחזור למיטה.
בדלת היו קבועים שני פתחי הצצה , נעמדתי על קצות האצבעות ,פעולה שהכאיבה לי והצצתי החוצה דרך הפתחים- לא ראיתי כלום... חושך מצריים .
ניסיתי לקרוא בקול: מי שם? אבל יצאה בקושי לחישה רפה.
הפחד שלי התחזק כשמלבד אוושה קלה ולא ברורה לא קיבלתי כל משוב.
בשלב הזה היה לי דופק כל כך חזק עד כדי פרפורים שהקפיצו לי את הלחיים.
רציתי לחזק את עוצמת ההגנה כי הרגשתי נקיפות מצפון אדירות, התחלתי לבכות כי כאחראית לבני הבית חשבתי שאני לא עושה מספיק ולא מגנה עליכם כפי שעושה כל אם .
מצאתי את עצמי משעינה את כל כובד גופי הרזה על הדלת .
זיעה קרה טפטפה לי על המצח ואחר כך לאורך העורף כשהבנתי שאין לי סיכוי.
פתאום החלו לקרות דברים שרואים רק בסרטי אימה –נהדפתי חזק פנימה על ידי איזשהו כוח לא ברור ולא נראה לעיין.
חשבתי שבגלל החושך אני לא רואה את הדמות המאיימת וציירתי לי בדמיון מפלצת גבוהה, שעירה ולבושה בשחור שעומדת לפרוץ בנהמות וצווחות פראיות.
מה שהגביר אצלי את החרדה היא העובדה שבפועל לא הייתה כאן בכלל דמות מוחשית.
התחלתי להרהר בחוצנים שאולי באו לחטוף אותי ואת משפחתי או גרוע מכך, רק אותי ולהפריד בינינו לעולמים .
דקירה חזקה ועוד אחת, פרץ אדיר של דם עד כדי שיטפון ענק שמו קץ לאי הוודאות .
אני זוכרת שהתחלתי לצרוח ולהזיע ואז התעוררתי ואתם הגעתם".
רותי סיימה את סיפור הבלהות והייתה אסירת תודה על כוס המים הקרים שהוגשה לה.
עתה מששבה לאיתנה היא מלמלה:"תודה לאל שזה רק חלום, אבל מה לעשות בכדי למנוע הישנותו בפעם הבאה"?
שמעון הבטיח כי למחרת היום כשיהיה בסניף הבנק אותו הוא מנהל, הוא יתקשר לאחד הלקוחות שהוא פסיכולוג ומומחה בעל שיעור קומה בפענוח חלומות.
רותי הנהנה בראשה בהסכמה וגם נורית נראתה די נלהבת כי היא ציינה שהייתה רוצה שיסבירו גם לה את פשר חלומותיה.
שמעון הציץ בשעונו וגילה לתדהמתו כי השעה שעת לילה ממש מאוחרת ולא נותר הרבה זמן לישון, הוא הזעיף את פניו.
בחוץ נשבה בעוצמה רוח קרה וסיפקה רקע דרמטי לכל שהתרחש.
קול ריסוק הזגוגיות שבקע לפתע מבחוץ היה די חזק ובשל כך התעלה במעט על שאון הרוח.
בהיותו של רעש זה יוצא דופן היה בו כדי להקפיץ בפתאומיות את בני הבית ולשגרם אל מרפסת הבית.
.jpg)
