שירים

השראה / רונן

השראה / רונן

 

כשהגוף מתמלא בחשקים

והנפש מתמתחת עד לקצות היקום

כמפרש מתוח בסערה

מפלחת את אוקיאנוס החיים

גוררת בקושי את עוגן המחוייבות

הננעץ בחרוף נפש בקרקע המציאות

מנסה להסיר את כבלי המוסר והנורמה

המקרקעים אותה לנמל הבית

 

יש ותפרוץ ותגלה עולמות חדשים

יש ותכנע לכבלי המוסכמות

יש ותתפרק ותקמול

יש ותאבד מהותה ותאושפז עם נפשות אבודות

המיחלות לפרוק משאן בנמלים נשגבים

 

ואנו מביטים בה ומשתאים

מקנאים ומאפסרים נפשות חופשיות

לבל יפרצו ויותירונו מאחור

אוזקים אותן באזיקי השיגרה

מקלקלים אותן במוסר מבאיש

פרי אולפנת מחוסרי המעוף והיכולת

 

אך מספיקה אחת המגשימה יעודה

מותירה אותנו נפעמים

פעורי מוח ומפלבלי לשון

זורה בנו רסיסי אושר נגוז

מטעימה בנו טעם עולמות נשגבים

שלבד, ידנו לא משגת

 

© כל הזכויות שמורות לרונן

 

תגובות