שירים

שיר יוצא למסע

 
עת השיר בוקע מרחמך
פצוע ללא שליטה, ידמם
 מפציע שחרך  וחי את חייו,  
 גם תחבושות לא יוכלו ספוג  דמיו.    
 
עת השיר נושם בקרבך
אופף יומך ומכסה לילך,
 אנא ילך? יחיה ימותיו עד כלות,
 יבקיע ניצני- פירותיו באדמות חרבות.   
 
 עת השיר מנחם לך ימים רחומים
מנגן לך מיתריו,קורא לך ממעמקי ניגונים
 כותב בקולמוסו עצמו כמישתך ואהבתך-
 גם אלף ספרי- שלכת לא יכלאוהו בכריכתם,
כי מעוף-צפורים חרות בכנפיו
 ומסעו- ביעף, מתת לאחר, באחרית ימיו.
                                                
 
 
 
 
 

תגובות