הבלוג של גלקסיונר

"אני מתקשר משמע אני קיים!" בקיצור, האושר מציף אותי עם הידיעה שמישהו, היכן שהוא ביקום האין סופי הזה יקדיש כמה דקות להתעמק בחוויותיי. אולי יהיה בעתיד ערך לעדותי הצנועה? הלוואי, הכי אני פוחד שישכחו ממני, שלא ידעו שחייתי, אהבתי, כאבתי, תרמתי להשכנת שלום אינפרא –גלקטי, הצלתי את כוכבי הלכת הזקנים מאסונות אקולוגיים (חא, חא, חא, נסחפתי לגמרי, הרי אני לא מסוגל להציל אפילו את עצמי מעצמי...)

גלקסיונרית-תרמילאית שהכרתי ביום החיפוש הגדול בחדרי, התגלתה כבחורה לבבית ביותר. ישבנו בלובי בית הארחה, שתינו קוקה קולה ופטפטנו על מסעותינו ברחבי הגלקסיה. מדהים איך הבנו זו את זה משברי מילים, חצאי משפטים, לפעמים מבט או מבע פנים הספיק כדי לעורר פרץ זיכרונות .  במחשבה שנייה, זה לא כל כך מפתיע, הרי אנחנו שכנים: היא מלטבייה ואני גדלתי עד גיל שתים עשרה בישראל (היום כל זה אירופה מאוחדת, אותה רשות שלטונית), וכחובבי תרבויות אחרות מושבעים טיילנו פחות או יותר באותם המקומות. אז שתינו קוקה קולה המקורית (זוכר את המקדונלד'ס?- חבל שנסגר!) והעברנו קטעים על משטרת ההגירה הגלקטית .

 ראשה היה מגולח למשעי, רק קבוצת שיער בהירה אחת הסתלסלה בשובבות על המצח. מעולם לא ראיתי גולגולת כה מושלמת! עיניה הכחולות הביעו סקרנות ואופטימיות. חתיכת הבד שכיסתה את שדיה לא הסתירה דבר מצורתם המושלמת וכידה נגעה במקרה בידי, לא יכולתי שלא להבחין בהזדקרות פטמותיה והתרחבות אישוניה. זמן רב לא ביליתי בחברת אישה מכדור הארץ  ועם אטואטה זה היה משהו אחר לגמרי . המחשבה על אטואטה הכתה בי לפתע, הרגשתי את כאב הראש חוזר אלי והשתתקתי באמצע תיאור הקרב שניהלתי נגד חרק עצום מימדים (בגודל של פיל! זוכרים? היו חיות כאלה על כדור הארץ) בסבך העשב הענק על פני הירח של צחיליוס.

ליימא (מזל בלטבית) חיכתה בסבלנות עד שהצלחתי להדחיק את דמותה של אטואטה לשולי הזיכרון. "אני יכולה לחבק אותך?" הפתיעה אותי , הנהנתי לחיוב ומכאן התגלגלו העניינים כמו ברומן הרומנטי הנדוש ביותר. לילה קסום ביליתי במיטתה, רך וענוג, משקה בתשוקתי את נבכי נשיותה. אספתי אותה בזרועותיי וחום גופה ניחם אותי עד הבוקר, עד שהתעוררתי למגע המצעים הקרים. על הכר לידי מצאתי טלפון סלולרי ועל הצג הודעה: "תודה על החוויה המדהימה! בכיף  הייתי נשארת יותר אך המעבורת לוונוס (כמה סמלי) בעוד שעתיים ,לא יכולה לפספס –הבאה רק עוד חודשיים! לא צריכה הסלו , הוא לא יפעל שם, משאירה אותו בידיך , פיקדון להמשך ההכרות. שמור על עצמך, ליימא)

למען האמת אני די עצוב להישאר שוב לבד, אבל הידיעה שיש לי סלו קטן וממזרי שאני יכול להמשיך בעזרתו את הבלוג גורמת לי עונג רב: כך הזמן יעבור מהר יותר ואטואטה, אם תחזור אלי, תמצא אותי במצב רוח טוב (כי מי צריך נודניק מתבכיין ופחדן כפי שהייתי בתקופה האחרונה?). וליימא, כמובן, ליימא, לילה לילה, ליימא!

אספתי את כל האשראי  שחסכתי ואני הולך לעשות אמבטיה אמיתית, כמו זו שסבתי הייתה מפנקת אותי בה פעם בחודש – אמבטיית מים וקצף. (כן, סבתי הייתה עשירה מאוד!!! אך על כך בפעם אחרת).

תגובות:

קונצית-פונצית: אוהו, נשמע לי לילה מרתק במיוחד. אולי תוסיף גם אותי לרשימה, אתה נשמע לי בחור מדליק!!

אגב, אני מקו המשווה של אריס ,מסובבת לגמרי  :-) , כדאי לך!