חזרה ליצירות
סיפורים

בדרך האמן

יהונתן יוסף | (11/12/2007 07:23) | 52 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
תמונה עלעלית, אוצרת גוני חום, עולה מן הים המהביל בהילת מלכות; עוד אין היא מנערת רסיסי קדשתה וכבר עטים בה אלף ספינות צי הוד יוקרתו. קצינים מנוסים בחרטומן, מאותתים בדגלים צבעוניים וקול נפץ שולח מטח צלצלים הקורע בה, אש תותחים ממיסה דונג כנפיה והיא צונחת כולד מת אל הים.
אדמירל לבן זקן מטה ראשו אל מעבר לסיפון ונצבט לנוכח חיוכה השותק מתוך קרעי הבד הצפים על פני המים. הוא נשען על מקלו ובצעד נחלט שב לתאו המוכר. קסת הדיו המלאה מרטיבה נוצתו ובינות לאגודל ואצבע הוא פורש מגילת קלף קטנה. "זה היום, לאחר שנים רבות בשירות הוד צדקתו, אני חש כי חובתי המוסרית ממשיכה ודוחקת בי לדווח שאין אני צופה סכנה מן התמונות העולות מן הים. מפאת כך ולנוכח סיכומיהם של גזברי הצי, אני שב וממליץ להוד יעילותו להרפות ממאמץ זה ולאפשר לתמונות המכונפות לרחף באין מפריע בשמי הממלכה."
קריאות עמומות נשמעות מן הסיפון העליון. הוא מגלגל את המגילה ומרים ראשו מן השולחן, מביט לרגע מן החלון הפתוח בשחף משחר לטרף וקם אל הכלוב שבפינת החדר. דלת הכלוב המסורגת נפתחת ונץ אפור עז מראה מתקרב אל הפתח. האדמירל קושר את מגילת הקלף לרגלו ומשלחו דרך החלון.
"תן לחזיונות לחיות," הוא ממלמל לעצמו בשקט, עיניו עוקבות אחר הנץ המתרחק אל שמי הבוקר הכחולים. "הרי לא לעד תמלוך ידידי.. המרד בוא יבוא."
 
 
(C) כל הזכויות שמורות ליהונתן יוסף, 2007

 

תגובות

חזרה ליצירות