יצירות אחרונות
שירה רוסית (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -12/05/2024 22:17
יום הזיכרון (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -12/05/2024 21:57
מוקדם מדי ללכת (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/05/2024 19:02
ליעדו לעולם לא יגיע (0 תגובות)
רמי נוריאל /שירים -12/05/2024 17:58
פיסת נייר-מוקדש לאלי ז"ל בן כיתתי האהוב-בן יט בנופלו (3 תגובות)
מרים מעטו /שירים -12/05/2024 16:27
שוב פקע מיתר אדום (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -12/05/2024 15:44
מַנְדָּרִינוֹת / פְּסִיעוֹת / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -12/05/2024 13:05
משא זיכרון וכאב* (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -12/05/2024 12:12
עשה אותה מלכה שתעשה אותך מלך (1 תגובות)
משה חזן /הודעות -12/05/2024 11:30
סיפורים
שפיותיצאתי לחפש את השפיות שלי, זה מה שכתבתי על השלט בכניסה לחנות שלי. לא הסברתי יותר מדי, כי ידעתי שאף אחד לא יבין. בחנות שלי ביקרו רק אנשים שפויים, שגם ככה אפילו את השלט הזה לא הבינו. ארזתי לי תיק קטן לדרך, לא היה לי יותר מדי מה לקחת איתי, קצת כסף, מצלמה ישנה ובלוק כתיבה ריק. לא היה לי כיוון, וגם לא ידעתי איפה השפיות שלי נאבדה, לצערי היו כל כך הרבה אפשרויות. אולי אז בגיל חמש כשהושיבו אותי כמו זומבי מול הטלוויזיה. הרי לבהות כל היום בתוכניות שרק מקוות לשטוף את מוחי הרך, חייב היה לגרום לשפיות שלי לברוח. אולי זה קרה יותר מאוחר, כשדחפו אותי להתפקד לתנועה הזאת שכולם היו בה. הרי ללכת כעדר אחד ויחיד, חייב היה לגרום לשפיות שלי לברוח. אולי היא זלגה ממני אז כשלימדו אותי לירות. הרי לשנוא את כל מי שהוא לא אנחנו, חייב היה לגרום לשפיות שלי לברוח. מזועזע הבטתי בקורות חיי. עוד ועוד רגעים צצו בראשי, כשצחקנו, כשהשפלנו, כשגזלנו, אפילו סתם כשנסינו לחיות, בכל אותם רגעים השפיות שלי הייתה יכולה לברוח. ומה אם בכל רגע היא זלגה לה באיטיות חלק פה, חלק שם? איך אז אני אצליח למצוא אותה? נזקקתי נואשות לשפיות שלי, זה היה מין צורך קיומי שלא יכולתי להסביר, ולמרות זאת הרגשתי בכל צעד איך אני מאבד עוד פיסה ממנה. השפיות נטשה אותי סופית, כשהבנתי שבאותם דרכים אני לבד, כשהבנתי שמסביבי כולם שפויים.
כל הזכויות שמורות© תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |