שירים

העוני

העוני...
 
למצוקה פנים רבות
של סבל
בהבעה אחת
רעב
 
רעב ללחם החם
או
רעב לאהבה שבשלה
מכל תבשיל
או
רעב לדעת עוד ועוד
אוכל לשכל טוב
או
רעב לחופש
מפני כל דיכוי ועול
על צואר
אכול משא נוגש
או
רעב למימוש ייחודך
פני פניך
הפנים שלך באמת
 
רעב ללחם
ממית מהר
ספירה של ימים
רעב לכל השאר
שארי בשרו
ממית לאיטו
מוות
של שנים
מוביש את רעננות הנפש
הנישקפת בחלונה
ברק העיניים
ההולך ופושר
ומתקרר
לקרן אור הנישברת
בדימעתה
אור הנר בחלון
הדועך ברעבונו
מקרין זאת
על כל הגוף כולו
בנבילתו
לא מילא
זמן פריחתו...
 
ולכן הרעב הוא סמל
סמל המצוקה
פחד מוות
בעצמותיו
בעצומותיו
בצומותיו
 
הוי המקרר הריק
כמה פעמים
נשלח ידינו
ונפתח דלתו
ומשלח ידינו
ריקם...
תפקיד דלתו  עתה
כי תיסתר שם
הדלות
בקיפאונה
 
אתה לומד לעקוב
אחר
קצב התמעטות
פרוסות הלחם
ומנת החלב בצינצנתה
מנהל שיח
בינך
ובין עצמך
על הנידון למאכלת
האם לגזור
עוד פרוסה
או שמא הנידון
זה אתה
לאכילה שבגזירה
 
עדיין יש מקום לסכין
לחתוך
בבשר לחמנו
טרם הגענו
לפרוסה
האחרונה...
 
 
כל הזכויות שמורות
 
 
 

תגובות