חזרה ליצירות
סיפורים

חורף

בל | (27/11/2007 00:24) | 102 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
חורף.
התבוננה סביבה,תרה אחר סממני קיץ, אחרונים.
כל סימן מדליק בליבה נר קטן, שאט אט גדל ומאיר את חדרי ליבה השוממים.
מקל ארקיט, נערה בשורט וגופיה, קרני שמש אחרנות המפזזות בסופו של יום
מנגד לא יכלה להתכחש לסימנים המקבילים המנוגדים כ"כ: עלי שלכת, רוח קרירה שכיאלו סוטרת לשמש האחרונה של הקיץ, תינוק קטן עטוף בסוודר עבה  מידיי היא רוצה לגשת לאם ולומר לה,עוד לא! הוא עוד לא כאן!
אך זו הייתה שקועה בשיחת פלאפון , והיא דחתה את הרעיון מליבה .
פנתה משם, מחפשת את שרידיו האחרונים של הקיץ,
הרי לא ייתכן כי הוא כבר חלף,לא עכשיו , לא כ"כ מהר.
היא מחפשת את החום אשר מעניקה לה ביטחון ושלווה.נכנסת הבייתה לאחר חיפושים נואשים,כושלים
 ממלאת אמבטיה חמה, פושטת את בגדיה וטובלת את גופה בממיה המחמימים של האמבטיה, מנסה להפטר מתחושת הקור שעוטפת את גופה .
היא יוצאת מן האמבטיה עירומה, וניגשת לארון הבגדים אשר גדוש בבגדי קיץ.
לא, בחורף לא צריך בגדים,היא כבר יודעת.
היא נשארת עירומה ,מכורבלת בתוך עצמה.
 
***
חורף, קר ילדה קטנה .
שלוליות, שוקו חם, שמיכת פוך מפנקת.
היא בבית,לבדה, כבר ילדה גדולה,נשארת בבית לבד בלי לפחד,מצפה להוריה בקוצר רוח שיחזרו מן העבודה ויצאו יחדיו לטיול חורפי.
הם יקפצו בשלוליות, יאספו עלים יבשים, ישירו לברל'ה.
צילצול בדלת מקפיץ אותה.
היא מתמלאת אושר ורצה לפתוח, בפתח עומד דודה  זה שתמיד מביא הפתעות
פרצוף חמוץ מראה לו שלא לו חיכתה
הוא שואל האם אבא או אמא בבית, היא מנענעת את ראשה לשלילה גאה בצמות שרקמה לבד.
הוא נכנס, נועל אחריו את הדלת.
שקט.
הוא אמר לה שיש לה צמות יפות "עשיתי לבד" היא מכריזה בגאווה
הוא מפזר אותן, היא כועסת.
הוא מוריד ממנה את המעיל החדש, הבגדים היפים שלבשה לטיול
עינייה פעורות לרווחה
ילדה קטנה , לא מבינה.
רק תחתונים נשארים על גופה, הוא מוציא משו מן המכנס מצווה עלייה לגעת, היא מסרבת
סטירה ניתחת בפרצופה ההמום.
דימעה.
היא נוגעת, "ילדה טובה" הוא מסנן , מוריד ממנה את התחתונים, קורע משהו בתוכה.
הוא מצווה עלייה להתלבש, לשתוק. הולך.
וחוזר יום למחרת
בחורף הוא בא תמיד
בקיץ נעלם
 
***
צילצול בדלת מחזיר אותה להווה
היא לא טורחת להתלבש, היא יודעת שהחורף הגיע.

תגובות

חזרה ליצירות