שירים

גודלת

בכל יום עוד קצת צומחת
עוד קצת גודלת
מתעצמת
נפתחת
נחשפת
וכל כך מתחשק לי לכתוב
ככה סתם, בלי לחשוב
לתת למילים לצאת, לזרום
כמו לסחף הרגשות שמציף אותי עכשיו
כמו הגשם החזק שיורד לו בחוץ
ולפעמים הגדילה הזאת
גם מלווה בכאב
כמו עץ שנגדע משורשו
אצלי בלב שלכת
אני משילה מעלי הכל עכשיו
והנה, זה קורה, הדברים מתחילים להסתדר
איך המחשבות יוצאות לפועל, אל המציאות
וזה מדהים. הרגשה נפלאה. של מימוש עצמי. של הגשמה.
ואני יודעת שלפני ניצבת עוד דרך ארוכה
וזוהי רק ההתחלה
והריח באוויר, מזכיר לי תקופה ישנה
אהבה שכבר אינה
ויש מעין געגוע
לתמימות
לנתינה ללא ציפייה לקבל תמורה
לחיבוק מבעד לדמעה החמה
כמיהה
מצד אחד משתוקקת לחזור לרגעים שכבר אינם
ומצד שני מייחלת אל העתיד הלא נודע
שנראה כל כך מזהיר עכשיו...
 

תגובות