יצירות אחרונות
מזכירים לי ילדותי כאן בשכונה (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -31/05/2026 06:34
מִבְּעַד לְוִילוֹן הַזְּמַן🌹🌻🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -31/05/2026 04:27
בין חלומות ומלחמות (2) (1 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -30/05/2026 21:20
היא עוזבת את הבית (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -30/05/2026 20:19
זְרִיחָה גְּדוֹלָה (6 תגובות)
אביה /שירים -30/05/2026 18:14
מילים של סוד (3 תגובות)
**לנה** /שירים -30/05/2026 18:12
לפעמים אני חושב (4 תגובות)
ZR /שירים -30/05/2026 17:23
שן-הארי הקטן (3 תגובות)
jakuper /סיפורים -30/05/2026 13:38
ימים משוחחים רגשות-אסנת אלון גוילי (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -30/05/2026 07:41
סיפורים
רישיוןנירה ישבה ועקבה איך גבותיה המעוצבות של דנה הולכות ומתקרבות זו לזו וטיפות אדומות זעירות מתהוות על השפה התחתונה, הנשוכה. "את הבנת אותי?" "כן, אימא," "מחר ניגש להסדיר את העניין," "לא, אימא! לא!" "את סתם מתעקשת, את לא מבינה ש..." " לא, אימא, אני אוהבת אותו, כן כן, א ו ה ב ת , תנסי להבין! לא מעניין אותי מה את או אחרים חושבים! אני נשארת איתו וזהו! ואת, את ש... ואולי בכלל כדאי ש.." מקטעי השיחה שנקלטו הבינה נירה שאלה כבר לא חלוקי דעות, אלא תחילתה של מלחמה ובדאגה גוברת נגעה קלות ביד חברתה, יצרה עימה קשר עין והתרכזה. "מי זה מפריע לנו?" הזעקה כמו התפוצצה בתוך הראש ודנה לפתה אותו בכפות ידיה. "היי דנה, מה שלומך?" אמרה נירה בקול רם והחזיקה את דנה חזק בשתי הידיים, מזרימה אליה שלווה ובטחון. דנה הרגישה את איך צעקותיה הזועמות של אימה הולכות ונחלשות, הולכות ומתעממות. "נו בסדר," הלחישה האחרונה הייתה מרוחקת ובלתי מטרידה, "אחר כך" דנה נשענה לאחור ונשמה לרווחה : " הצלת אותי," חייכה אל נירה והתעצבה שוב. "הוא לא עבר," אמרה "אני יודעת," נירה שוב ליטפה את ידה, "אולי בפעם הבאה?" "זו כבר הפעם השלישית, הפעם האחרונה! לא יסכימו לו לגשת שוב!" "במה הוא נכשל הפעם? במעשי או בתיאוריה?" שאלה נירה והגישה לדנה כוס מלאה מיץ תפוזים צונן. "הפעם בתיאוריה! את המעשי הוא כבר עבר, בזכותכם, ועכשיו, מהלחץ, נכשל בתיאוריה!" דנה לגמה מהמיץ ועצמה את עיניה. נירה המתינה בסבלנות, משחזרת את ביקוריהם של דנה ויואב בביתם הצנוע. לפחות הביקורים עזרו. אולי יסכימו לו להבחן שוב? חשבה בקדחתנות עם מי ניתן להתייעץ: עורך דין טוב, עובדת סוציאלית? מורים שמכירים אותו, המנחה הרוחני שלו? אסור לוותר בקלות כזו! "אני כל כך אוהבת אותו!" דנה פקחה את עיניה לרווחה, מדגישה את דבריה, "אם הוא לא יקבל את הרישיון יכריחו אותי להתגרש ממנו. ואני לא יכולה, אני אמות בלעדיו." נירה נחרדה, "אל תחשבי על זה אפילו כשאת לבד! זה נורא מסוכן!" "אם יואב לא יקבל רישיון, יחזירו אותו לכדור הארץ, ואת יודעת באיזה תנאים חיים שם! איך אשרוד שם? כן, נירה, את צודקת, אני מפונקת." נירה נבוכה מהמחשבה שחלפה במוחה ללא שליטה , אבל כן, דנה מפונקת, עדינה, לא מותאמת כלל לחיי הבר הפראיים על פני כדור הארץ המזוהם והאלים. ומה יהיה על הפרויקט שלה אם תעזוב עם יואב?
" אם בכלל יתנו לך" המשיכה בקול רם.
"אם ירשו " אם ירשו להיוולד, אם ירשו להוליד, אם ירשו למות, אם ירשו לחיות. למה יואב לא יכול היה להתאמץ קצת יותר ולקבל את הרישיון להיות הורה? הילדים כל כך אוהבים אותו, נירה נזכרה כיצד הצחיק לפני יומיים את דולב בן השלוש, שיחק איתו בכדור והתגלגל על הדשא בחדר ההולוגרמות שלהם, "הוא יהיה אבא נהדר!" פסקה. "אם יאשרו לו, " הוסיפה דנה במרירות.
כל הזכויות שמורות לאסנין גיטה
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |