להתעצבן כל יום מחדש/ יעל כרמי גבאי
היה יום קשה.
ההוא שאיתה,
לפחות כך כתוב בתעודת הנישואין
היה עצבני.
ובעצם, מתי לא??????
ובכן, היא הייתה כל היום רק 'עקרת בית'
משהו ממש קטן כזה,
שלא רואים אפילו עם זכוכית מגדלת...
היא לא עשתה כלום...
ולמרות שלא עשתה מאום,
הפלא ופלא כל היום הייתה עסוקה.
קיפלה, בישלה, ניקתה,
החליפה חיתולים לילדים
שניהם ממש תינוקות,
היא אפילו לא לקחה את 'כדור הברזל' שנתן לה הרופא,
כי הוא נתן לה הוראה לשתות ' אחרי האוכל'
והיא בכלל עוד לא אכלה היום,
שכחה ...
כמו תמיד לא היה זמן...
היא קיפלה ערימות של כביסה
ובשעה הזו , הייתה ממש עייפה,
אפילו סחוטה...
הוא הגיע מאיפה שהוא,
כבר הפסיקה לשאול,
זה כבר לא נושא מעניין...
מה גם שהתשובה, היא תמיד אותה אחת,
- 'את תתעסקי בענייני הבית,
ומה שקורה מחוץ לבית לא מעניינך'.....
ובעצם הוא כל הזמן מחוץ לבית
כך שיכול להיות שהוא באמת תושב חוץ
ולאף אחד באמת איננו נחוץ...
ואין צורך להתייחס אליו כאל בן בית.
אולי בכלל,
בלילה ש'עשו אותו'
זה היה באיזו מערה אפלה וחשוכה,
ממנה הפנים 2 דברים עיקריים יחידים בחייו
-'לא רואה אף אחד חוץ מעצמו ממטר'...
ותמיד נכנס לבית רק כשמחשיך,
נקודה למחשבה......
ולא עניין את החצוף מאום,
רק אם יש אוכל בבית
'אישה'...
בעצם אם זכרונה אינו מטעה אותה
הוא אפילו לא זיכה אותה בשם המפוקפק...'אישה'.
תמיד התייחס אליה כאל...שפחה.....
-כן, היא אמרה, יש משהו לנשנש ,
ושתסיים את הכביסה
היא תמזוג לו...
האריה מלך החיות לא היה מסופק...
הוא צריך לקבל הכל מיד וביד...
מצאה עצמה מתנצלת...
מהבקר לא הספיקה אפילו לטעום משהו,
הילדים בכו,
פשוט שיגעו אותה ולא נחה דקה....
אם יואיל כבודו,
היא תיכף תחמם.
לא, כבודו לא הואיל.
הוא גם אף פעם לא מועיל...
הוא כמו רוח,
תמיד נכנס בסערה,
ומיד טורק את הדלת ויוצא בסערה.
ברוך אתה בבואך,
ועוד יותר..בצאתך...
חשבה.
וכשחזר,
אחרי שמילא כרסו, כהרגלו,
תרתי משמע בחוץ...
היה מדושן מעונג,
לחיים סמקו, אפו רחב הנחיריים
עלה וירד בקצב של תופי תם תם,
ניגש אל השלט, ידידו הטוב
והפליט
- אל תפריעי לי
יש משחק חשוב...
-למי חשוב...
כמעט שעלתה שאלה על דל שפתיה..
כבר לא היה עם מי לדבר,
רק הקריין העז להפר את השקט
וצרח בקול גדול 'גוללללללללללללללללללל'
ואחריו שמעה את הבריון צועק מן הסלון....
- תביאי בירה, גם מאפרה... עם קרח.
אחלא לילה......
דקה אחרי המשחק היומי החשוב...
(כולם חשובים,
למה מה?)
היה משתרע על המיטה הזוגית,
רגל פה ורגל שם,
במקום הצר שלה,
כל חלל הבית היה מתמלא בנחירות.
לא היה מקום על המיטה הרחבה
הוא תמיד ישן באלכסון...
רגיל כבר,
כמו למלא טוטו1 2
X
איו טעם לנסות...
קרב אבוד מראש.
היא ישנה בסלון.
בבקר, תמיד היה מתפלא, לאן היא נעלמה
פשוט, לא היה לו על מי לשים ת'רגליים...
בצד שלה במיטה...
אז, הוא התעצבן..
נחיריו איימו לשבור שיא,
רטטו, תופפו בתופי התם תם,
הוא לבש בחיפזון את הגרבים מאמש...
נכנס אל נעליו ארוכות המידה
ויצא..
לא שכח ולו פעם אחת
לטרוק את הדלת.
כשיחשיך, הוא ישוב...
כמו תמיד...
ואז, כרגיל,
אף אחד לא יהיה בעיניו חשוב......
חוץ מהקריין שקורא בקול
'גוללללללללללללללללללללללל'
כל הזכויות שמורות
© ל - יעל כרמי גבאי
ALL
RIGHTS RESERVED
TO YAEL CARMI GABAY
