משל נוסף למשלי קרילוב

משל נוסף למשלי קרילוב

עורב שחור כנף,  יושב בברית המועצות על ענף,  וכיכר לחם בפיו מוּנָף.

 (גבינה בברית המועצות למי יש?)

עובר שועל רעב,  מאז  ליל אמש לא בא דבר מאכל לפיו , וחומד את פרוסת הרש.

"שלום לך עורב  נחמד":  מתחנחן הערום, "שמעתי שקולך ערב ונעים זמירות אתה. השמיעני נא את קולך."

חושב העורב בליבו: "כמה מלומד השועל, על משלי קרילוב גדל."

את פת הלחם נוטל העורב ממקורו אל תחת כנפיו מכניסו, ופוצח מיד ברינה:  "רק רע, רק רע".

אומר השועל אל ליבו: "עורב כה משכיל.  את משלי קרילוב  מכיר."

מחניף  השועל לעורב : 

"נווה מראך. שמעתי כי מיטיב אתה רקוד. ב'רוקדים עם כוכבים'  כל בת זוג אותך תחמוד, קלות רגליך . הרם נא קרסולייך וְכַרְכֵּר ".

אומר העורב בלבבו: " שועל בעל חן,  מלומד ומכיר גם את משלי לפונטיין."

שולף  את פרוסת הלחם אשר שם מתחת לכנפיו, אל פיו מעביר ויוצא מיד במחול סוער.

אומר השועל: "עורב יקר וחביב. משכיל ובר אוריין אתה.  יודע ספר ומכיר גם משלי קרילוב  גם  משלי לפונטיין . וכל זה איננו שווה לך בראותי את אשתך בוגדת בך עם שר היער."

"מה?!?" -  זועק העורב,  ופת הלחם ממקורו נושרת.

מרים השועל את הפרוסה, ופוסע ברננה לסעודה. שמח וטוב לב  על סעודת שחרית מודה לעורב.

מוסר השכל:

אם אשתך בוגדת עם שר היער מוטב שתבלום את פיך אחרת אתה עלול לאבד את פת לחמך.