חזרה ליצירות
שירים

גורלה המר עימה

נירית | (31/10/2007 13:21) | 65 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
ראה, בשדות העצב של נעוריה
 ראיתי את לטו מתנה אהבים עם זאוס שלה.
 ידעה והשתיקה עטפה אותה.
 מילותיה הפצועות התבצרו להן בסלע.
 
ראה, בשדות האבן של בחרותה
 ראיתי את בתה שפסקה
 להלך בשדות,
 וקולה שדמם-זעק מערבת הבכות.
 
ראה, בשדות הגרניט החרבים של גבורתה
ראיתי את זקנתה המנוולת
 חופרת מחילות בגופה הכבה,
ותחבושות מדממות סופגות שם את ים השכחה.
 
הו ארס, אל מלחמה , אל אכזר וצר
 חוס נא עליה, רפד בעלי זהב את גורלה המר!
 

תגובות

חזרה ליצירות