חזרה ליצירות
סיפורים

סיפורים בהזמנה אישית-לוליטה

שיבולת ברזני | (15/10/2007 21:40) | 161 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אם הייתי יכול להיות בשני מקומות בו זמנית, הייתי בוחר להיות
איתה בשני המקומות גם יחד.
אל יקל הדבר בעיניכם, לוליטה לא מחזיקה מעמד במקום אחד.
גם שני מקומות בו זמנית לא מספקים אותה.
תמיד מתרוצצת כאחוזת תזזית, כאילו בורחת מפני חיה טורפת, או
משהו מעין זה.
עכשיו לוליטה שלי הנהדרת מתנדנדת על הנברשת במרומי התקרה.
הופ...נפילה רועשת על הואזה שסבתא שלי קנתה לי לחתונה.סוף סוף
נשברה לרסיסים, ואוכל לקנות אגרטל מודרני בלי נקיפות מצפון.
ולולי, כך אני מכנה את לוליטה יקירתי,לולי נבהלה עד עמקי נשמתה
וטסה אל מקום המסתור הגלוי החביב עליה, מאחורי הספה, מציצה לעברי בחשש, היא יודעת שהעונש בוא יבוא.
כשנדמה היה לה שאני לא מבחין בה, יצאה ממחבואה, ותוך כדי
זינוק אדיר קפצה מחלון הקומה השניה ונפלה היישר על שיח
הצבר הקוצני
יללותיה מחרישות האוזניים פוצעות את לבי, אני רץ לעזור ללולי,
אך היא איננה שם, נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.
חפשתי את שאהבה נפשי, חושש מהגרוע מכל.
לאחר חיפשים קדחתניים שמעתי מכיוון עץ התות גרגורים חשודים.
התקרבתי חרש והמחזה שנגלה לעיניי שבר את לבי.
לוליטה שכבה על גבה בפינוק גרגרני, והידיד הותיק שלה,לוליט, שהייתי
בטוח שהיא שכחה אותו זה מכבר, מסיר בצפורניו בעדינות אין קץ
את קוצי הצבר שחדרו לגופה הלבן והרך.,
היא לא זזה ולא נעה, נהנית מהטיפול המסור של ידידה הותיק
לוליט.
אני מציץ לעברם ומקנא:לוליטה שלי, את בוגדת בי בצהריי היום.
אני אמור לטפל בך.מי מאכיל אותך, מי מסרק אותך באהבה,
מי שואב יום יום את שערות פרוותך הלבנה מכל רחבי הבית, לוליט
או אני?!
אני יושב על הדשא ולבי נחמץ בקרבי.שומע את גרגורי ההנאה של השניים, ומשתוקק להיות שם איתה, שלי היא...
ברוב יאושי קמתי והלכתי שפוף לעבר הבית.
לפתע הרגשתי חבטה אדירה על עורפי.זו לוליטה, החתלתולה
הלבנה והמדהימה שלי,נתלית על כתפי, מלקקת את אוזני,ונדמה
לי שהיא אמרה בחתולית שהיא אוהבת רק אותי.
סובבתי את ראשי וראיתי איך לוליט החתלתול מתרחק שפוף
מהמקום, ולוליטה ואני חוזרים הביתה-
ביחד.
 
© כל הזכויות שמורות-שיבולת
 
 

תגובות

חזרה ליצירות