סיפורים

סיפורים בהזמנה אישית ...גם אני לא עמדתי בפיתוי...מממ

עמדתי יחפה בחול הרך , מביטה בהם צוחקים ונהנים במים ודמעות כאב ניקוו בעיניי.

כובע רחב שוליים, משקפי שמש ושמלה ארוכה היו לי למבצר. עמדתי ללא ניע,

מנסה לכבוש את סערת רגשותיי. הם הבחינו בי ונעצו בי שני זוגות עיניים רושפות.

הוא, ירוק עיניים בשנות השלושים המוקדמות שלו והיא, אפורת עיניים, בשנות העשרים המוקדמות שלה.

פניהם הרצינו, הם סובבו אלי את גבם והחלו מתרחקים.

לא היססתי לרגע. הורדתי את כל פריטי לבושי,  לא נרתעת מהמים הצוננים של סוף אוקטובר.

התחלתי לשחות לעומק, זורקת מבטים בוחנים לעבר הזוג.

הם עקבו אחרי, דרוכים. החלטתי שזו הרגע. צללתי לדקה וחצי. חזרתי לחטוף כמה נשימות ואז התחלתי לנפנף בידיי בהצגה של מקרה טביעה אופייני.

באותו רגע ראיתי אותו קופץ למים. בתנועות חתירה של מקצוען הוא גמע את המרחק בינינו

במהירות שהכניסה אותי ללחץ אטומי.

נשימתי נעצרה, גופי קפא ו"ההצגה" הקטנה שלי איימה  להפוך למציאות.

לרגע איבדתי אותו משדה הראיה שלי. ואז חשתי אותו אוחז בגופי הערום. עינינו נפגשו.

הוא בהה בי בפליאה ואחר כך ברוך. שפתיו נצמדו לשפתיי בכמיהה. הוא הצמיד את גופי לגופו בחוזקה, כחושש שאעלם. השתחררתי מאחיזתו בכוחותיי האחרונים והמשכתי לשחות לעבר שובר הגלים. הוא לא המשיך איתי.  רק עקב אחרי  מאותו מקום שנפרדנו.

הטלתי את גופי הרועד על הקרקע. לא נתתי לעצמי לנוח לו לרגע. קפצתי על רגליי.

אדרנלין זרם בדמי, הלם בפראות במוחי.

ההצגה המשיכה. במופע חשפנות של הסרת בגדים דמיוניים, בתנועות פיתוי שכה אהב, הרחקתי

 לכת כפי שלא עשיתי מעולם.

גופי בער מתשוקה תחת מבטו הנוקב. הר געש התפרץ בשיפולי בטני, נוטף לבת התאווה.

 פישקתי את רגליי, מלקטת בתנועות איטיות ומרושעות את העסיס השופע מגבעת התענוגות.

טועמת אותו בליקוקים  ארוכים, איטיים. נתתי לעצמי להתפרע בריקוד מושחת של לשוני הארוכה, מפותלת כנחש על אצבעותיי. מתענגת, אצבע, אצבע, גונחת ולוחשת את שמו. חוזרת אל הר הגועש, אוספת שוב את  נדיבותו ומורחת את הצוף על פטמותיי הזקורות . עונג מציף את גופי.

עצמתי את עיניי וידעתי...

באותו רגע חשתי את גופו הרטוב נלחץ אל שלי. שפתיו על פטמותיי, יונקות מפירות אהבתי.

גזע איתן חדר לתוכי, נצרב בלהט הגועש, ניצת ממנו. הוא כבש אותי בתנועות פראיות, זועק את הכינוי שכה אהב לכנות אותי.

על דפנות רחמי חשתי בחבטת לבה המתפרצת מגזעו הטעון, מתנפצת למיליוני רסיסים, הולמת ביישותיינו בעוצמה רגע לפני השיא.
הוא צנח לרגליי, פיסק אותן בעדינות, צד בלשונו את הטעם וניחוח של נקמת הבגידה מפסגות הטירוף של הקשר האסור שלנו. 

היא עמדה שם על החוף, שפופה, חופנת את פניה ואני גנחתי גמירת חי.

עין תחת עין. דמעה תחת דמעה.

 

תגובות