שירים

נשארת

הדרמתי, כדי לאבד את הצַפוּן.
חמושה במחברת ועט,
נחושה לנצח.

מדבריות עוררו בי שקיקה לחיים,

הצַפוּן בעינו נותר.

 

השכמתי אל שחר גווני אהבה.
אותיות נרקמו לשירים
מעטרים בקבוק כמיהתי

חולות צבעוניים...

לבי בצַפוֹן...

 

שקיעות נמסו אל שחור הליל.

היום פינה מקום לערב.

ואני...

כנראה-

אשאר צְפוּנַה!

 

תגובות