שירים

ערום

טיב המשברים

הפורמים בעקשנות

את שולי חיי

אינו נהיר לי דיו.

אין זה אלא הפחד

שאשאר במערומי,

שלא תהיה לי אחיזה במציאות,

שלא אתקבל בחברה

כישות תרבותית,

שלא יישאר לי מה לאכול-

שדוחף אותי לשבת

מכורבלת בפינה,

ראשי בין ירכי,

מושכת את היריעה המרופטת

עד הבהונות,

משותקת מזוועה-

 
 
 

© כל הזכויות שמורות לביתיה שלו 

תגובות