יצירות אחרונות
לָבוֹא , לְהִתְבָּרֵךְ בְּנַחֲלַת אָבוֹת/ אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -28/08/2026 07:31
הלוואי ויכולתי גם (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/08/2026 06:46
סבלנות ומכשולים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -27/08/2026 21:38
שיר השבוע - אֹזֶן קַשֶּׁבֶת (4 תגובות)
בבר 1 /שירים -27/08/2026 21:37
שְׁכָבוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעַ (3 תגובות)
אביה /שירים -27/08/2026 21:12
מקשים חמים (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -27/08/2026 17:56
לֹא לִימַּדְתְּ אוֹתִי… מוקדש ל- BeeBee היקרה!🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -27/08/2026 17:03
עולם ערפילי (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -27/08/2026 15:49
השמש בחלון (5 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -27/08/2026 12:29
סיפורים
נאדיןאני גורר את הסיפור אל תוך הwinamp ורואה גל שמתחיל לעלות ואז יורד, משהו השתנה באויר. תאמין או לא תאמין זה כבר בחירה שלך אבל תקשיב ותקשיב טוב, כך נשימה עמוקה ותן למילים לחלוף דרכך. כולם מכירים אותו, אך ישנם מעטים שנותנים לו שם. הוא מגיע ברגע הכי לא צפוי ומפתיע אותך, לא משנה כמה תתנגד, הוא יחלוף דרכך. נאדין קיבלה מחזור היא הרגישה אותו בתוך גופה ונתנה לטיפות לטפטף, אדום זו תחושה, אתה יכול לחוש אותה או להתעלם. נאדין לא זכרה שכשיוצאים לרחוב צריך ללבוש בגדים, היא הרגישה את הרוח והתמלאה בה עד ששום דבר אחר לא היה יותר, הרוח חלפה דרך רגליה אל מרכז כדור הארץ, לשם הטיפות חלחלו. היום היה יום מיוחד הילדים התארגנו בכל רחבי העולם והתכוננו ל8 בערב כדי לדרוש את החופש בחזרה, המבוגרים הרגישו בלבול והצעירים הרגישו געגוע, למרות ששום דבר עדיין לא התחיל. נאדין הלכה, השעה היתה עדיין מוקדמת היא בישרה את בואה אל מעמקי השמיים אל מקום שהיא קראה לו מרכז היקום, לשם יצא פס לבן ושקוף מראשה הטוב. הילדים החזיקו ידיים במעגלים בכל העולם. נאדין ראתה אותם והם ראו אותה. צרחה נשמעה, היא יצאה מנאדין והתגברה. הילדים הרגישו שמשהו מחלחל בתוכם הם ידעו שזה הסוף. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |