פוסטים

צל מפכה ומבכה

צל מפכה וּמבכה

וְהָיָה-אִישׁ כְּמַחֲבֵא-רוּחַ, וְסֵתֶר זָרֶם, כְּפַלְגֵי-מַיִם בְּצָיוֹן, כְּצֵל סֶלַע-כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה. 

(ישעיהו ל"ב,  ב' )

 

ספרותראפיה , מונח עצום כשלעצמו , במאמר זה אשפוך אור על מטיב הצל בספרות  

כמפכה ומבכה בצלם הבורא, הבריאה והברואים בה  .

המאמר יחולק לשלושה תתי –נושאים

א. צלם הצל – הגדה מילונית לצל וצלליו וצליליו הרבים של המונח ...

ב.  צל מפכה – כמעניק חסות, רגיעה ושהיה של ברוא בחסות בריאתו ובוראו בין כנפי טבע ושכינה .

ג. צל מבכה – כצל רודף , זיכרון שאינו סר מלב אדם ואומה ויש שאם ישכח תשכח ימינו כי יש בהם שורשיו , ערכיו אמונה באמא אדמה המבשרת את בוא הבוקר .

 

צלם הצל- הגדרה מילונית

 

הצל לאורך כל דרך המילים נתפס כמוטיב מרתק שיש להעמיק בחסותו ולצלול בצלליו ובצליליו המרובים עד למציאת המשמעות המבוקשת והלחן הערב לחיכו של המאזין,  המתבונן ,  כוונת המשורר והסופר .

להלן קונצ'רטו הצל :

1.            אזור אפל שמתהווה מאחורי גוף החוסם את קרני האור.

o            "גַּם־צִלִּי עַל־הַקִּיר, הַצֵּל הַשָׁחֹר / לִרְגָעִים מְלֹא קוֹמָתוֹ זָע לְאָחוֹר." ( ח"נ ביאליק )

o            "אוֹי לָנוּ כִּי־פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי־עָרֶב"  (ירמיהו ו, ד)

2.            בהשאלה מחסה, מי או מה שמעניקים הגנה.

o            "ועיני כל החרדים לדבר ה' – על חזקיהו ידיד אלוהים, כי הוא ישכון לבטח, ובצלו יחיה עַמו וישב שאנן" ("אשמת שמרון", אברהם מאפו)

o            "ה' שֹׁמְרֶךָ, ה' צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה)

3.            בהשאלה אווירה, ארשת.

o            "על פּני יוסיפון תעה צל של יסוּרי־הקשבה " ("סיפור", אורי ניסן גנסין)

o            "היא הייתה קטנה וצהובה ובעלת לב טוב מאד, ועליה מרחף צל רוך ונעימות" ("הסובב", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

4.            בהשאלה חיקוי, דבר הדומה לדבר אחר אך אינו משתווה אליו.

o            "אבל חיי שעה אלו בעמק הבכא, הקשורים בשר כלה ואובד, אינם אלא צל של חיים, וכצל יעברו, הם ייסוריהם" ("בשר ורוח", אחד העם)

o            "והאם ספרות אשר כזאת, אשר איננה באמת אלא צל ספרות אמיתית תענה את צורכי הזמן החדש?" ("מנחם הסופר", בן־אביגדור)

 

5.            בהשאלה שמץ, מידה קטנה מאד של דבר.

o            "עזבו, שכחו את כל מה שהיה יקר לכם עד עתה, עזבום לעולם בלי כל צל של חרטה ובואו לעבודת העם!" ("קול קורא", יוסף ויתקין)

o            "אךְ הייתכן כדבר הזה? היש גם צל תקווה להוציא את הרעיון הזה בזמן מן הזמנים לפעולות?" ("מה נעשה לשפתנו שידובר בה?", ישעיהו ברשדסקי)

6.            בהשאלה דבר שמעיב.

o            "צריך אפוא רק לגלוֹת את הסתירה הזאת, ומיד ינוסו הצללים וליהודים תהיה אורה" ("שתי רשויות", אחד העם)

o            "התלמוד תורה' הזה, מלפני שבעים שנה, יכול בוודאי להעמיד בצל את 'תלמודי התורה' המוכרים לנו היום, אפילו בערים גדולות" (יחזקאל קוטיק )

7.            בהשאלה דבר שאינו ממשי.

o            "מה בצע לחדש זיכרונות נעורים ולהעלות צללי מחשבות, שאין מאחוריהם גופים ממשיים במציאות החיים היהודיים?" ("עתיד תנועתנו בגולה", חיים ארלוזורוב)

o            רק "לאהוֹב עוד אוכל, לאהוב את צללי הנשים, עוד בטרם ידעתין. בטרם התקרבתי לנערה וסמל נפש אחת – אהבתיה למפרע" ("לבדד",מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

כמו שראינו אם כן , משמעויות רבות לצל . בהמשך נעלה ונרד בהתמדה , כצליינים עולים לרגל אל מקום קדוש, אל היכל הצל ומצא  טוב לחסות בצלו,  גם אם צללים נושפים בעורפו .

 

צל מפכה – הכניסיני תחת כנפיך והיי לי אם ואחות 

 

ספרות רבה הדנה  באהבה לאישה ואל , אהבה לאדם ואדמה מושתת על שימוש במוטיב הצל המפכה.

מקום מסתור , מנוחה,הסדרת הנשימה והשבת הנפש ,  שיבה אל מחוזות ערגה , נחלת הגעגוע , משב וזרמים במחילות הנגוע .

כך בשיר "שובי שובי לפרדס " (אריק סיני , מילים : מאיר ויזלטיר, לחן: יהודית רביץ )

שובי שובי לפרדס
אני עוד מחכה
עם הפריחה המשגעת והצל המפכה.

את זוכרת איך נפגשנו כאן
לפני שנה
על יד השיבר המטפטף
הג'יפ שלי חנה -
סתם ירדתי לנשום קצת
ולסדר ת'ראש
קצת לשכב עם הטרנזיסטור
תחת עץ הברוש.

את הופעת פתאום בשביל
עם זר כלניות
עם הילקוט המתנדנד
ועיני מרגניות -
קצת נבהלת בהתחלה
ואחר כך כבר לא,
הטרנזיסטור הוא עודנו
מה כן ומה לא

שובי שובי לפרדס
אני עוד מחכה
עם הפריחה המשגעת והצל המפכה.

את הבטחת לחזור מחר
באותה שעה
ולרגלי הברוש ישבתי
עם בוא השקיעה -
עם השיבר המטפטף
והזמזומים,
עם הלב המתגעגע
והדמדומים.

שיר מופלא זה מתאר מיטיב לעשות שימוש בצל לתאר את הכמיהה של ברוא ובריאה למען האהבה

הדובר בשיר עוד מחכה לשיבת אהובתו ,  עם הפריחה המשגעת והצל המפכה

בחזקת זיכרונות , טפטופי השיבר , ההבטחות אל המחר שמחכות להתגשם  ,  שקיעה , אהוב בחסות מרגלות  הברוש , מנסה למצוא בצל עודנו מה כן מה לא

עם הלב המתגעגע והדמדומים ...
 

צל מבכה  – בעקבות  ילדי הצל/ בן ציון תומר

  

המחזה המוכר של בן-ציון תומר , ילדי הצל ,  שופך אור חשוב על הצורך להתמודד עם הצל שרודף את האדם למען יוכל למצוא אור , גם אם קלוש , בקצה המנהרה .

המחזה משקף את פני החברה הישראלית בשנות החמישים , את הלכי הרוח , את חבלי הקליטה

של עולים חדשים ואת הדי השואה המלווים את פליטי השואה תוך כדי המאבק וההקלטות שלהם בארץ.

הרקע החברתי, מעוגן אמנם בזמן ומקום ברורים ביותר , אך הבעיות של הדמויות הן בעיות אוניברסאליות , כלומר, מתאימות לזמנים שונים ולמקומות רבים .

הבעיות הן אנושיות , הקשורות בחיפוש ובגיבוש הזהות העצמית של האדם על רקע תמורות חברתיות

וערכים משתנים .  ילדי הצל  (תומר בן ציון)

 

עצמתי את עיני / אותם קולות רפים / המהלכים בשקט / בגרביים

ילדי הצל / תמיד עוקפים את עגולי השמש / כעוקפי בכביש נבלת עכבר

לא אומרים דבר / עם ליל יבואו / יתגנבו בחרכי הזיכרון  / תמיד תמיד אותה שתיקת קרון / שנתרוקן מילדיו כמו מפחם / הבלם החם .

בובת הסמרטוטים העזובה /בפינה – סירת נייר קטנה / כפתורים / חוטים .

מלאכים אשר פניהם גון השעוה / הנה הם ממריאים / המריאו / כבר אינם

רק מעורפי בי עוד תקועה עינם .

 

ילדי הצל נעים בצללים מתוך הבנת החשיבות באחיזה בשורשים , רעועים ככל שיהיו ,  מציאת האליה יחד עם הקוץ בה , נבירה במכת החושך  למציאת
הבכורה ,  למען השבת צלם אלוהים באדם  ובאדמה
תנועה אל האור מבעד לחור השחור  .

 

תגובות