רגעים

רגעים של חולשה, עם פלוץ קטן מתחת לשמיכה
זה השעות הקטנות של הלילה, או שאולי זאת התנוחה
אני שוב חסר מנוחה, שוכב בלי לזוז כי המח קודח
רק הבטחות ללא כיסוי עתיד מטושטש והריח
אוי הריח... הייתי בורח
הייתי משלם את מחיר החולשה וצונח
זונח עקרונות, נוטש ת'חסרונות לרוח
חופר בור עמוק קופץ לתוכו וכותב "רק רציתי לנוח"
אבל הריח לא עוזב אותי, והנה עוד אחד שקט
זה תמיד יותר מסריח שרק אתה יודע את האמת
כי אני עד לעצמי, וההד מהדהד בראשי לנצח
ואתם לעולם לא תדעו, רק תראו עוד קמט במצח
ואף אחד לעולם לא יריח אז אי אפשר לקרוא לזה סירחון
אבל לילה לילה אני שוכב במיטה והולך עם הריח הזה לישון