אהבה, כאב, וכל השאר...

כמה כואב שבן אדם עומד מולך אתה נותן לו את כל כולך ובסוף אתה מתאכזב....

איך יש מצב כזה של בלבול עד כדי כאב???

של מחשבות ללא הפסקה, חוסר הבנה עד כדי פגיעה בתובנה??

איך יכול להיות???

שאתה מרגיש שזה זה , אבל זה לא קורה???

אני כותבת כי יש כל כך הרבה דברים שנצברו ואין למי להוציא שיבין , את ההרגשה הזו עמוק עמוק בבטן של האהבה , את היכולת לתת ללא גבולות בלי תנאים , להלחם בעצמך ובכל הסובבים אותך על מנת לחיות בצורה נאותה, לאפשר לה להרגיש כמו מלכה,

להלחם ולהתחרות שאין בעצם על מה????????

מחשבות מתרוצצות כאילו איפשהו שם האכזבה גברה על האמונה החזקה ....

כאב , היום כואב פחות מההבנה שלי עם עצמי שאני ראויה ליותר , ראויה  לאהבה בלי שהיא תסתובב סביב עצמה ( והמבין יבין).

אהבה מהבטן , אהבה מהרגשה, אהבה ממחשבה , אהבה מגאווה

בכל אופן הוצאתי מאית ממה שיש לי להוציא , בכל זאת אני בעבודה...

שנרגיש רק אהבה

בלי כאב