שירים

בלעדייך

הלבנה חושפת שיניה ממעל...

ריקנות ננעצת בי -

נידונתי לאבד אותך...את עצמי.

לוגם דאבוני מספל החורבות,

חושך נפרס בתוכי.

 

סכר עיניי כושל

בלהכיל את הדמעות,

והן מתפזרות על האספלט השחור

כרסיסי ליבי,

מתחפרות בבדידותן.

 

הלילה מעיק על נשמתי

כמטיל המוות לפני הגרדום...

דרך המלך הפכה

גומחת מסתור לאביון,

והוא נופל כשזעקה

נבלעת בתוכו.

 

©

תגובות