הרכבת הקל ..לללללללה / © יעל כרמי גבאי

הרכבת הקל ..לללללללה / © יעל כרמי גבאי

ואישה אחת, מצווחת

עף כובעה,

היישר אל התעלה.

לו ראתה זאת 'תעלת בלאומליך'

עם בומבה צור

הייתה מצטחקת בפינה,

'חכמי חלם'

יודעים את העבודה...

ובחלוף

שאונו של החול

ה'ריץ- רץ' נסגר.

וכמו בשירי הילדים,

בא המכבש הגדול

את הכל צבע שחור...

זפת רותחת נישאת במריצה

מעצמה מרוצה

נדבקת אל סוליה

ונדמה שהגיעה הישועה...

שוב באמצע הכביש פותחים את ה'ריץ רץ'

למגינת ליבם של העוברים והשבים...

פקודות רצות מימין ומשמאל

ונודדות להן , שוב, גם ערימות של חול

מי צריך מדוזות בים?

יש לנו הכל כאן בי-ם...

שעה ארוכה בודקים המפקחים

מתייעצים ומצווים

בתוך החפירה, מפשפשים

קרדומים שוב נוחתים

חול ואנשים לא מרוצים,

סבלנות, רבותי,

הרכבת הקלללללללה

ממתינה לתורה.

ורק אישה אחת למודת נסיון

תופסת היטב

בשתי ידיים את הכובע

לבל יעוף לגובה....

אך אבוי,

מרוב שנתנה ליבה אל הכובע

נוקעת רגלה...

על שפת אותה תעלה...

ווי זמיר...

מה פה קרה?

ה'ריץ רץ' נסגר שוב,

סוליות של נעליים

שוב נדבקות לאספלט הטרי.

והציבור נושם לרווחה,

שואף אל קרביו

אוויר הרים צלול כיין.

ריח מוכר של זפת

שוב יוצא על מריצה במחול

וטוב שיש ציבור

שסובל הכל...

ואז שוב, מגיע הטרקטור...

אותו נהג אדיש,

מביט על הכביש

חיוך תלוי לו על שפתיו

כרסו משתפלת במורד מכנסיו

למי איכפת?

שולמן ישלם...

אישה אחת

למודת נסיון נשבעת לא לצאת מהבית,

עד שהכל יסתיים.

ושוב סוגרים ה'ריץ רץ'.

המכבש ידידנו

לא מפתיע וגם הוא מגיע

אישה אחת,

ללא כובע,

כמה מפתיע...

כותבת הגיגים

וחשה הקלה...

עוד מעט קט,

תבוא הרכבת הקל...לללללללללללללללללה.....

* * *

חיכינו אלפיים,

נו אז מה?

העיקר-

בסופם של דרכים

בקיצם של תעלות ומכבשים

לקול מצהלות מהנדסים

ונהגי טרקטורים אדישים

עם מכנסיים קצרים.

תגיע סוף סוף

ותפזז בקלילות

הרכבת הקל...לללללללללללללללללללה,

ובינתיים, אם התגעגתם

אפשר לשוב ולקרוא הטרונייה....

או, להגיב,

עם חיוך אדיב...

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

©

ALL RIGHTS RESERVED TO YAEL CARMI GABAY