שירים

אטימות

 
כבר מגיל מאוד קטן
הרגשתי לא שייך.
תמיד נראה לי די מובן,
שעליי להיות מוזנח.

עם השנים גדלתי
עם הרגשה אחת בלב,
דמיינתי, פחדתי, והרגשתי
שאותי אף אחד לא אוהב.

-אבל אני כאן, לידך
מחזיקה פה את ידך
לעולם לא אעזוב,
מטרתי היא לאהוב....

עם חברים כלל לא שיחקתי,
רק אויבים סביבי היו
ותמיד בצד ישבתי
כשבראשי אשליות סבבו :

אשליות שאולי בעתיד אסתדר
ובאושר אשטוף את עייני.
אשליות שתמיד מיהרו להתפורר
וחזרו רק בחלומותי.

-תדע שגם אני יושבת בצד
ולוטשת עיניים, תמיד.
מתי כבר תבין שאתה לא לבד?
מאטימות כבר נהיית מחריד.

לו מצאתי אחד, שהיה מתקרב,
-אני פה לצידך, תשפוך את הלב,
-אז יכולתי לשמוח, יותר לא לבכות,
-אני כאן עם מטלית, לנגב ת'דמעות.

ובסוף אני בודד
-אבל יש לך אותי,
אוכל לעזור....
-איך אצא ממצבי?

אם רק לרגע תפתח ת'עיניים,
תביט לצדדים ולא רק לשמיים,
תבחין שתמיד לידך יש אחת,
שאם לא שמת לב, לה כן אכפת...
 

תגובות