יצירות אחרונות
שותלת אותיות - שיר מודפס שקיבלתי מחברה ליום האשה (שיר שלי) (2 תגובות)
אביה /שירים -07/03/2021 19:00
דילדול בראש (10 תגובות)
צבי רז /שירים -07/03/2021 17:55
לראות עין בעין (3 תגובות)
רבקה שחור /סיפורים -07/03/2021 16:01
לכל אישה/ אביגיל מגידנה גרוס- נשלח בוואצאפ. … ☺ (10 תגובות)
לילי . א… /הודעות -07/03/2021 14:08
חרוזים להוזים - לבמת הדיון של נורית ליברמן (12 תגובות)
יום טוב צבי /שירים -07/03/2021 12:08
צירים (4 תגובות)
תומר קליין /שירים -07/03/2021 11:13
חיוכים (8 תגובות)
יקיר (יקי) דסא© /שירים -07/03/2021 11:02
סיפורים
שריגהגלים התנפצו בקצב מונוטוני, נשברים על החוף בלחישה סיזיפית, את לשונות האש הטביעה השמש באיטיות אכזרית במעמקים הכחולים, והדליקה את המים בגחלי קצף מסולסלים. בכבדות גולמית ניתק עצמו מחליפת הצלילה, מנסה לאזן את שיווי משקלו מחדש. אחרי דאיה של שעות חסרות משקל בין דגים ומלח חזר לחוף והרגיש זר בעולמו. כשסיים את טקס ניקוי הציוד ואריזתו התפנה לעצמו. פרש איבריו החשופים על החול החם, בחיבוק של געגוע ישן. ונרדם. לפתע הרגיש קרירות חלקלקה נוגעת בקצות אצבעות רגליו, ניסה לנערה ולחזור לתנומתו הענוגה, אך המגע לא פסק. כשהרגיש את האוויר החם בעורפו, פקח את עיניו באחת והתיישב. החמה נעלמה מזה זמן מה ואור דמדומים אחרונים ניבט מהרקיע. גוון העור הירוק מכוסה קשקשים מבריקים שכיסה את הדמות הענקית הרכונה עליו, הדיף ריח של ים. עיניים בהירות קטנות ומרוחקות, אף ארוך ובו קרויות שתי מערות שחורות מעל לוע משונן ומהביל. הוא לא העז לזוז, קפוא על מקומו, מעבד במוחו את מצבו בחישובים ורעיונות מהפכניים, כיצד יגיע לציוד הארוז ובו רובה הדייג שלו. הדמות הירוקה המשיכה לרחרח את אזניו וגופו והשמיעה נהמות חרישיות ועמוקות. אט אט נרגע הולם ליבו, ובצורה בלתי מוסברת פשטה בו חמימות, מתח שריריו רפה והוא מצא עצמו מתבונן בעין קטנה וחודרת המפשיטה אותו ממערומיו וצוללת לעומקיו. הרוח הקלה הבריקה את תנועת הקשקשים הרבים, מתחתם זחלו מאות שריגים בוהקים דקים ורכים שהתלפפו על רגליו ידיו וגופו, הרעיון כשלעצמו היה בלתי סביר לחלוטין בעיניו, ובכל זאת הרגיש משיכה עזה ובלתי מרוסנת להתמסר לליפוף ואף להתענג עליו. נמס לתוך התחושות החדשות והבלתי מוכרות, בשיכרון חושים נישא בכוח משיכתן וניצמד לגוף הקריר והחלקלק, התמזג לתוכו מחלחל בין קשקשיו, מוצא לעצמו פינה פנויה בלתי מיושבת, משבלל עצמו סביב גופו, משתרג, בהמתנה שלווה לקורבן הבא.
הזכויות שמורות לנ.ר.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |