חזרה ליצירות
שירים

שלגיה

מצאתי עט שאהבה נפשי | (15/06/2007 12:33) | 51 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
תמיד נזהרתי מתפוחים אדומים.
אמי האמיתית היתה אומרת- למרות שתפוחים אדומים הם מסוכנים,
במידה ויפול אחד מהם לידי, שאקח אותו ואנגוס בו בהשלמה גמורה
ואקבל על עצמי כל תופעות לוואי שעתידות לחול עלי בהשפעתו
אולם קרוב לוודאי, שאחת כמוני תמצא תפוח מושלם ואדום וללא רבב
תפוח אחד ויחיד ואדום וגדול ועגול שימלא את כל כולי.
הייתי מחייכת, ומצטנפת בחיוכה ובחיבוקה, בעת שהגישה לשפתיי תפוח ירוק.
אמי החורגת היתה אומרת- למרות שתפחוים אדומים הם מסוכנים,
במידה ויפול אחד מהם לידי, שאקח אותו ואנגוש בו בשלמה גמורה
ואקבל על עצמי כל תופעות לוואי שעתידות לחול עלי בהשפעתו
אולם קרוב לוודאי, שאחת כמוני תמצא תפוח מושלם ואדום וללא רבב- מבחוץ
אך פגום ומלא חולי מבפנים
תפוח אחד ויחיד ואדום וגדול ועגול, שיסכים שאקח אותו, כי כל התפוחים האחרים טובים ואדומים ומושלמים, ונמצאים אצל אחרות.
הייתי מחייכת בהשלמה גמורה, מתכוננת לקראת התפוח, והולכת משם.
 
יום אחד, כשמצאתי תפוח גדול ואדום, זכרתי דברי אימהותיי הטבועים בי, וידעתי- שכל תפוח נראה אדום וגדול במחוץ, אולם אין לדעת איך הוא מבפנים. ומתוך השלמה גמורה שהתאמנתי עליה שנים, ניצבו מאחורי שתי אימהותיי ודחפו ותמכו בי, לנגוס בתפוח האדום.
 
וכשנפלתי, מתמזגת באדמה, בעינים פקוחות, חיוך של השלמה על שפתיי, ופי מלא חמיצות תפוח אדום,
תהיתי- מי הרעיל את האהבה?
 
 

תגובות

חזרה ליצירות