שירים

בין תקווה לייאוש

 
שעונה אל קיר
טחוב,

חולמת בהקיץ,

הייתכן כי ישוב?

 

פורשת אל על זרועות

בייאוש , בודדה

באין לה קרוב

עלי אדמות.

 

מתיישבת על שרפרף מעץ

עלוב, הוזה בהקיץ,
משלה עצמה

כי ליד שולחנה הוא ישוב.

 

הוא בכלל השיב
נשמתו לבוראו
באחד מירחי השנה
החולפת, היא מתעוררת
שוב לבד, תקוותה נכזבת.

 

כוחה זה מכבר

נטש את מותניה,

גם היא כבר

קרובה

לערוב ימיה.

 

שכובה במיטה ישנה

מתנדנדת,

בוהה נכחה,

אולי בכל זאת
תיפתח דלת?

 

עיניה  נוזליות,

מכלות עתודות

בטרם ייבש לחלוטין

מעיין הדמעות.

 

היא שוב שעונה אל הקיר
הטחוב,
מוותרת על מלחמותיה

גונזת חלומותיה

הוא כבר לא ישוב.

תגובות