חזרה ליצירות
שירים

אהבת נסיכה

יואל מצגר | (28/05/2007 15:54) | 65 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
תוככי הארמון,
את שמלתה על מותניה הרימה.
ורגליה הקטנות
יחפה על רצפת ההיכל.
לא נשאה את ראשה,
ואליו לא הביטה.
כי יראה זעמו
וכעסו כי לא קל.
 
על סיפו של החדר חלפה,
ועיניה הרימה אל על.
למעלה על מרפסת רפה,
נסיך חלומותיה המה.
 
ונעוריה כמעיין שוב נבעו,
ונפשה אל האור שנית שבה.
וכשהביט בה אביה, אשר על הארמון,
נגוהות עפפוה, וניצת מבטה.
 
לאיטו ירד הנסיך מבימת ההיכל,
את ידה אחז כל העת.
זעמו של האב, כספו וחניתו,
לא יטעוהו, לא ימנאוהו משאת.
 
וכשרחקה מרכבתם, שכך כעסו,
אהבתם את נפשו אכן הכניעה.
ומחר, בזיוו של יום חדש ומלא הוד,
בעקבותיהם ידלק להרגיע.
 
חזקה אהבה
מכבלים של עבדות.
חזקה גם מהנף של כעס.
טפיחה על השכם,
ידידות וחברות,
ימנעו עולם ממרמס.
 
 
 
זכויות שמורות- יואל מצגר.

תגובות

חזרה ליצירות