חוק מרפי עובד שעות נוספות/ ©

הגיע הזמן לחדש את הרשיון,

לא, לא קניתי אוטו

כבר עשרים שנה מחדשת ולא... נוהגת.

רשיון, עם תמונה, מחדשים ב... קניון.

קטן עלי,

כוללללללה נסיעה של שעה,

(וזה במקרה, שהאוטובוס לא עוצר באף תחנה...)

הגעתי בשעה טובה.

שער רותם???!!!

אף אחד לא יודע, לא שמע...

ג'מני לא.

יש לי תחושה שמישהו החליט בכוונה,

שלא אמצא

ואולי 'על הדרך' אקנה דבר מה...

הגעתי, מתנשפת אבל.. מרוצה..

תמונה אחת,

לבשתי במיוחד חולצה לבנה,

עוד דקה ויש לי רשיון,

שאוכל , כתמיד, להשאיר בתיק...

הפקידה הממושקפת , מחייכת,

וזה כבר סימן למשהו רע...

- יש תקלה ארצית, זו פעם ראשונה,

בדרך כלל השירות עובד נפלא...

יופי, נחמה...

תקלה קטנה,

אוכל משהו אסתובב סחור סחור

ואחר כך ... אחזור...

כך סברתי.

לחוק מרפי יש תובנות אחרות...

ומשום מה הוא תמיד צודק..

שווראמה ביקשתי "בלי שומן"...

קיבלתי מגש,

שירות עצמי.

אני , בעוונותי, אוהבת עמבה.

סבבה...

טיפטפתי על הלאפה

עמבה, צהובה ניגרת מגרה,

אל חשש, יש לי מגש...

הבנתי ,לפתע, מה שמרפי הבין הרבה לפני,

ש'מישהו אכל אותה'

אפילו בטרם ינגוס ביס...

הלאפה, שבה אלי, ללא מגש

הדוקה בחוזקה , אל שני ניירות,

כאילו המוכר חשש,

שיברחו משם, מעט הפרגיות...

מישהו שם היה ממש נרגש...

ישבתי ליד שולחן שטרם פינו,

וקיוויתי לשעתי הגדולה.

העמבה,

גם היא מסתבר,

חיכתה לשעתה הגדולה...

כמו חוק מרפי גם היא תמיד צודקת,

היא תמיד צהובה,

הצבע הוא אומנם כמו של ביתר,

אבל הם יקבלו לפחות גביע...

וכך, בלא בושה העמבה ניגרת, מטפטפת...

אם חולצתי לבנה,

אם רציתי לצאת פוטוגנית בתמונה,

( של הרשיון, זוכרים? כאן, בקניון...)

ובעוד אני מקווה ללעוס בכל פה ולשון

היא חמדה לצון.

יצאה לטיול מודרך

על המכנסיים החדשות ועל החולצה הלבנה,

שהתחילה להצהיב, לא בלי כוונה...

וכאילו לא דייייייייייייי

לא הצלחתי לשחרר את הלאפה מן הנייר...

אישה עם תיאבון, ללא רשיון,

איפה???

בקניון...

עמבה נוטפת

פיתה דבוקה בכל נימי נפשה אל נייר,

ואפילו שיש רצון, אי אפשר לאכול...

איזה מזל שהייתה לי מפית,

וגם ... שקית.

את הידיים ניגבתי,

זה לא עזר לריח או לצבע של העמבה..

אמרתי ללאפה, עם הטחינה

ביי ביי

הכנסתי הכל לשקית,

את השולחן ניגבתי עם המפית.

עזבתי הכל על השולחן...

ימכור אותה שוב לאיזו גברת רעבה...

ושוב, הממושקפת מחייכת,

- מצטערת,

התקלה עוד נמשכת...

אולי תעשי סיבוב או תאכלי משהו?

תיאבון דווקא היה לי ,

אבל כושר גופני,

להאבק עם הנייר והעמבה

כבר לא נותר לי .

בלית ברירה, בשבוע הבא,

שוב אשוב לקניון, לקבל רשיון,

שישכב בתיק,

עשרים שנה..

יש כמה...

להתחיל בדיאטה...

עמבה לאכול רק בבית,

עם כפית.

ותמיד תמיד , לקחת איתי מפית,

וחולצה להחלפה...

חוק מרפי, אם לא היית קיים,

אולי העולם היה מושלם...

כל הזכויות

©

ALL RIGHTS RESERVED TO YAEL CARMI GABAY